כל העולם משפחה אחת

כל העולם משפחה אחת היא, ומסגרת השיתופית צריך לבסוף להקיף כל העולם ברמת חיים שוה לכולם. אמנם תהליך המעשי הוא בהדרגה, דהיינו כל אומה שרוב צבור שבה תקבל עליהם היסודות באופן מעשי, ויהיה להם גורם בטוח לתמורה, יכנסו תיכף במסגרת השיתופית.
,,כתבי הדור האחרון.
 
כל העולם משפחה אחת.
המימוש המעשי של המטרה ותכלית החיים שכל אחד יזכה לרמת חיים בטוחה, הן חומרית והן נפשית. בלי יוצא מהכלל. קצת קשה כרגע במציאות הנוכחית לראות את זה, אבל בפתרון אין שום דבר ממה שאנחנו מכירים עכשיו. כי צורת החיים העתידית היא מטובה, הן של האדם והן של העולם. ובלי יוצא מהכלל, צבע מין או דת, ללא שום הפרדה.
מסגרת השיתופית
התועלת של המסגרת השיתופית היא פשוטה מאוד, עשרה אנשים יכולים להרים עשרה ק''ג הרבה יותר בקלות ויעילות מאשר אדם אחד. וכאן מדובר חומרית ובעיקר נפשית. כי הסביבה תספק לאדם בטחון בחיים, או במילים אחרות אושר.
צריך לבסוף להקיף כל העולם
כמו שכתבנו למעלה מטרה ותכלית אחת, שבהכרח כוללת כל אדם אשר בכל מקום בעולם.
ברמת חיים שוה לכולם.
רמת חיים שווה לא מחייבת צרכים שווים, אלא, שכל אחד יקבל את התנאים הנדרשים לקיומו והתפתחותו האידיאלית. זאת אומרת יתכן ואני אוכל חמש ארוחות ביום והשני רק שלוש. אז כל אחד יקבל מה שצריך עבור קיומו. וכל היתר נשקיע בחינוך ורווחה.
התהליך המעשי הוא בהדרגה
זה ידוע שכל השינויים האנושיים חברתיים מתרחשים בתהליכי התפתחות ממושכים. כמו שאנחנו עדים בהיסטוריה האנושית. למשל צורות חיים של משפחות כפרים ערים ומדינות, וכך התפתחנו בהדרגה לאורך אלפי שנים עד למצב הנוכחי.
לפי רוב צבור שיקבלו עליהם היסודות באופן מעשי
זה נקרא אחרי רבים להטות, שבענייני החברה, טובתה  ואושרה,  אז קובעים לפי הרוב. שמסכימים ללכת בדרך משותפת שיש לה את היסודות המוסכמים להצלחתה.
ויהיה להם גורם בטוח לתמורה
חייב לספק לכל מי שמסכים להשתתף בדרך השיתופית, כוחות. לא בכפייה לא בתרבות צריכה ולא בניצול מעמדות, אלא מרצונו של כל אחד. ולכן החברה תצטרך להמציא מקורות מוטיבציה מתאימים לרצונו של כל אחד ואחד. שכל אחד יגיע למצב שירצה להשתתף מרצונו עצמו ממש.
יכנסו תיכף במסגרת השיתופית.
וכאשר יסכימו לקבל תנאים אלו, מה שהזכרנו עד כה,  אז יהיו מוכשרים להתחיל לממש את החיים החדשים של העולם החדש ושל האדם החדש.