דמותה של הגר במקרא ובספרות חז"ל
דמותה של הגר במקרא ובמדרשים (בראשית פרק טז-כ"א)
הגר שייכת ל"אחרים" המקראיים, אך לא בגלל היותה אשה אלא בגלל היותה שפחה. משום כך שרה יכולה להציע אותה לאברהם כמין אשה – פילגש, ללא זכויות. משום כך שרה יכולה לענות אותה, עד כי היא מחליטה לברוח מכיתה וא"כ שרה יכולה לגרש אותה מביתה למדבר.
מצד שני אלוהים התגלה להגר פעמיים, ואף דיבר איתה. זהו דבר חריג בספר בראשית, שבו אלוהים לא מתגלה לנשים וגם לא מדבר עימן (פרט לדיאלוג קצר עם רבקה).
על התמיהה למה אלוהים התגלה דווקא לה, אפשר לתת תשובה : אלוהים, באמצעות מלאכו, עוזרים לנרדף ולמעונה (דבר שבולט בהתגלות המלאכים ליעקב, למשל). סבלה של הגר ואי הצדק שנעשה לה בולטים מאד בסיפור הזה ובסיפור השני (בר' כא). בסיפור שלנו בעזרת השורש ע.נ.ה, היא מוצגת כאדם שמענים אותו. בסיפור השני סכנת המוות בצמא המרחפת על בנה ממחישים את הסבל שהיא עוברת.
היחס אל הגר בספרות המדרשים הוא אמביוולנטי, כפי שטוענת חנה ספראי (נשים מבראשית), ואנו נרחיב קצת בנושא זה.
שמה של הגר נקרא בארמית – אגריך, שפרושו: "קניתיך", או "מכרתיך":
הם קובעים כי כשפחה מצרית הייתה "שפחת מלוג" שהאדון חייב במזונותיה ואינו רשאי למוכרה:
"אמר ר' שמעון בן יוחי הגר בת פרעה היתה, כיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתן לה, אמר מוטב תהא בתי שפחה בבית זה ולא מטרונה בבית אחר הה"ד ולה שפחת מצרית ושמה הגר אמר הא אגריך..."
המדרש הזה מדגיש את מעמדה המושפל של הגר. לא זו בלבד שהיא ירדה ממעמד של בת-מלך למעמד של שפחה, הרי היא "שפחת מלוג" כלומר היא רכושה של שרה, ואברהם חייב לקבל את כל הוראותיה של שרה לגבי הגר. הגר מצויינת שוב ושוב גם במקרא וגם במדרשים כשפחה: כך אברהם אמר הנה שפחתך בידך, המלאך אמר הגר שפחת שרי וגו' ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת" .
מצד שני הגר זכתה להתגלות מלאך ה'.
ניתן לומר כי התגלות מלאך לאדם בשר ודם במקרא מלמדת על מעלתו של אותו אדם. מלאך אינו מתגלה לסתם אדם, וכל ההתגלויות בספר בראשית מתרחשות רק לאנשי המעלה כמו אברהם, ויעקב, או גדעון. כבר חז"ל הרגישו בכך שההתגלות הזו וזו שתבוא אחריה בפרק כ"א, מלמדות על מעלתה של הגר השפחה המצרית, והם פתרו את השאלה מדוע דוקא להגר התגלה מלאך אלוהים בטענה שזה קרה בזכות החינוך שקיבלה בבית אברהם:
"ויאמר לה מלאך ה', שובי אל גברתך וגו' ויאמר לה מלאך ה': 'הרבה ארבה'. כמה מלאכים ניזדווגו לה? ר' חמא בר' חנינא אמר חמשה, בכל מקום שנאמר אמירה מלאך, רבנין אמרו ארבעה בכל מקום שנאמר מלאך, אמר ר' חייא בוא וראה כמה בין ראשונים לאחרונים, מה מנוח אמר לאשתו מות נמות כי אלהים ראינו (שופטים יג כב) והגר שפחה ורואה חמשה מלאכים ואינה מתייראה מהם..." .
בהמשכו של המדרש הם טוענים כאמור כי למעלתה הגיעה רק בזכות העובדה שחיה זמן רב בביתו של אברהם.
חז"ל היו ערים לסבל שהיא עברה בטענה כי אלוהים יוצא לעזרת הנרדף ... 'והאלהים יבקש את נרדף'. דוד נרדף ושאול רודף אמר י"ח) לדוד והאלהים יבקש את נרדף, [הרי] בבני אדם שהקב"ה אוהב את הנרדפים." (פסיקתא רבתי (איש שלום) הוספה א פיסקא א).
חז"ל סברו כי אברהם התחרט על מעשהו, ולאחר מותה של שרה נשא את הגר לאשה: "ושמה קטורה, רב אמר זו הגר, אמר ליה רבי נחמיה והכתיב ויוסף, א"ל על פי הדבור נשאה, היך מד"א (ישעיה ח) ויוסף ה' דבר אלי עוד, א"ל והכתיב ושמה קטורה א"ל שמקוטרת מצות ומעשים טובים, א"ל והכתיב ולבני הפילגשים אשר לאברהם א"ל פלגשם כתיב, בעודנו חי, אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים ראה בעלבוני, א"ר ברכיה אף על גב דאת אמר ותלך ותתע במדבר וגו' תאמר שנחשד עליה בריה ת"ל ושמה קטורה מן קטר." (בראשית רבה (וילנא) פרשת חיי שרה פרשה סא.)
פרשני ימי הביניים אף הם ערים לסבלה של הגר. אנו מוצאים כי הרמב"ן התייחס לסבלה, ואף גינה את שרה והגר וכן עשה הרד"ק . ספורנו ואחרים סבורים כי העינוי היה דרוש להגשמת הייעוד של ישמעאל.
ניתן לסכם ולומר כי המלאך נשא בשליחות הצלה, שכן הגר ובנה עמדו בפני סכנת מוות. כמו כן המלאך נשא בשליחות הדרכה, שכן כדי שישמעאל ייחשב לבן אברהם ויזכה לברכת זרע רב, היה עליה לשוב לבית אברהם. המלאך מכוונה באמצעות נבואתו על ייעודו של בנה.
אצל החרדים בזמננו אף אחד לא יתן לבתו את השם הגר. זהו שם מקולל לדעתם (וראו ספרה של ברנדס "הגר").
ישעיהו לייבוביץ בספרו על פרשות השבוע. מצביע על-כך כי המדרש מרבה לספר בשבחה של הגר, וכי שבחים אלו הם ביטוי לרצונם של חז"ל, לתקן את העוולות שנגרמו לה ולבנה בגירושם מבית אברהם.
הגר שייכת ל"אחרים" המקראיים, אך לא בגלל היותה אשה אלא בגלל היותה שפחה. משום כך שרה יכולה להציע אותה לאברהם כמין אשה – פילגש, ללא זכויות. משום כך שרה יכולה לענות אותה, עד כי היא מחליטה לברוח מכיתה וא"כ שרה יכולה לגרש אותה מביתה למדבר.
מצד שני אלוהים התגלה להגר פעמיים, ואף דיבר איתה. זהו דבר חריג בספר בראשית, שבו אלוהים לא מתגלה לנשים וגם לא מדבר עימן (פרט לדיאלוג קצר עם רבקה).
על התמיהה למה אלוהים התגלה דווקא לה, אפשר לתת תשובה : אלוהים, באמצעות מלאכו, עוזרים לנרדף ולמעונה (דבר שבולט בהתגלות המלאכים ליעקב, למשל). סבלה של הגר ואי הצדק שנעשה לה בולטים מאד בסיפור הזה ובסיפור השני (בר' כא). בסיפור שלנו בעזרת השורש ע.נ.ה, היא מוצגת כאדם שמענים אותו. בסיפור השני סכנת המוות בצמא המרחפת על בנה ממחישים את הסבל שהיא עוברת.
היחס אל הגר בספרות המדרשים הוא אמביוולנטי, כפי שטוענת חנה ספראי (נשים מבראשית), ואנו נרחיב קצת בנושא זה.
שמה של הגר נקרא בארמית – אגריך, שפרושו: "קניתיך", או "מכרתיך":
הם קובעים כי כשפחה מצרית הייתה "שפחת מלוג" שהאדון חייב במזונותיה ואינו רשאי למוכרה:
"אמר ר' שמעון בן יוחי הגר בת פרעה היתה, כיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתן לה, אמר מוטב תהא בתי שפחה בבית זה ולא מטרונה בבית אחר הה"ד ולה שפחת מצרית ושמה הגר אמר הא אגריך..."
המדרש הזה מדגיש את מעמדה המושפל של הגר. לא זו בלבד שהיא ירדה ממעמד של בת-מלך למעמד של שפחה, הרי היא "שפחת מלוג" כלומר היא רכושה של שרה, ואברהם חייב לקבל את כל הוראותיה של שרה לגבי הגר. הגר מצויינת שוב ושוב גם במקרא וגם במדרשים כשפחה: כך אברהם אמר הנה שפחתך בידך, המלאך אמר הגר שפחת שרי וגו' ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת" .
מצד שני הגר זכתה להתגלות מלאך ה'.
ניתן לומר כי התגלות מלאך לאדם בשר ודם במקרא מלמדת על מעלתו של אותו אדם. מלאך אינו מתגלה לסתם אדם, וכל ההתגלויות בספר בראשית מתרחשות רק לאנשי המעלה כמו אברהם, ויעקב, או גדעון. כבר חז"ל הרגישו בכך שההתגלות הזו וזו שתבוא אחריה בפרק כ"א, מלמדות על מעלתה של הגר השפחה המצרית, והם פתרו את השאלה מדוע דוקא להגר התגלה מלאך אלוהים בטענה שזה קרה בזכות החינוך שקיבלה בבית אברהם:
"ויאמר לה מלאך ה', שובי אל גברתך וגו' ויאמר לה מלאך ה': 'הרבה ארבה'. כמה מלאכים ניזדווגו לה? ר' חמא בר' חנינא אמר חמשה, בכל מקום שנאמר אמירה מלאך, רבנין אמרו ארבעה בכל מקום שנאמר מלאך, אמר ר' חייא בוא וראה כמה בין ראשונים לאחרונים, מה מנוח אמר לאשתו מות נמות כי אלהים ראינו (שופטים יג כב) והגר שפחה ורואה חמשה מלאכים ואינה מתייראה מהם..." .
בהמשכו של המדרש הם טוענים כאמור כי למעלתה הגיעה רק בזכות העובדה שחיה זמן רב בביתו של אברהם.
חז"ל היו ערים לסבל שהיא עברה בטענה כי אלוהים יוצא לעזרת הנרדף ... 'והאלהים יבקש את נרדף'. דוד נרדף ושאול רודף אמר י"ח) לדוד והאלהים יבקש את נרדף, [הרי] בבני אדם שהקב"ה אוהב את הנרדפים." (פסיקתא רבתי (איש שלום) הוספה א פיסקא א).
חז"ל סברו כי אברהם התחרט על מעשהו, ולאחר מותה של שרה נשא את הגר לאשה: "ושמה קטורה, רב אמר זו הגר, אמר ליה רבי נחמיה והכתיב ויוסף, א"ל על פי הדבור נשאה, היך מד"א (ישעיה ח) ויוסף ה' דבר אלי עוד, א"ל והכתיב ושמה קטורה א"ל שמקוטרת מצות ומעשים טובים, א"ל והכתיב ולבני הפילגשים אשר לאברהם א"ל פלגשם כתיב, בעודנו חי, אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים ראה בעלבוני, א"ר ברכיה אף על גב דאת אמר ותלך ותתע במדבר וגו' תאמר שנחשד עליה בריה ת"ל ושמה קטורה מן קטר." (בראשית רבה (וילנא) פרשת חיי שרה פרשה סא.)
פרשני ימי הביניים אף הם ערים לסבלה של הגר. אנו מוצאים כי הרמב"ן התייחס לסבלה, ואף גינה את שרה והגר וכן עשה הרד"ק . ספורנו ואחרים סבורים כי העינוי היה דרוש להגשמת הייעוד של ישמעאל.
ניתן לסכם ולומר כי המלאך נשא בשליחות הצלה, שכן הגר ובנה עמדו בפני סכנת מוות. כמו כן המלאך נשא בשליחות הדרכה, שכן כדי שישמעאל ייחשב לבן אברהם ויזכה לברכת זרע רב, היה עליה לשוב לבית אברהם. המלאך מכוונה באמצעות נבואתו על ייעודו של בנה.
אצל החרדים בזמננו אף אחד לא יתן לבתו את השם הגר. זהו שם מקולל לדעתם (וראו ספרה של ברנדס "הגר").
ישעיהו לייבוביץ בספרו על פרשות השבוע. מצביע על-כך כי המדרש מרבה לספר בשבחה של הגר, וכי שבחים אלו הם ביטוי לרצונם של חז"ל, לתקן את העוולות שנגרמו לה ולבנה בגירושם מבית אברהם.
תגובות
0
אהבו
0
2603
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
חנה ואלקנה
חנה ואלקנה – שני אנשים אצילים (שמואל, א, א)כבר כתבתי בכמה מקומות כי את הזוג הזה אני מעריץ, והם מגלמים בעיני...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות