פיצויי פיטורים...סיפור

בגיל 23 באתי לעיר הגדולה מבאר שבע הרחוקה. אני בת למשפחה מסורתית בת שבעה ילדים, קומתי התמירה, גופי החטוב והסקסי היו כרטיס כניסה למסיבות הכי הכי של הכרך הגדול, קפצתי ממיטה למיטה.

הכרתי אותו במעלית בבורסת היהלומים, באתי לחפש עבודה ומצאתי תומך. בהתחלה היה סתמי , האיש המבוגר, העגלגל וכסוף השיער שעלה איתי , פנה אלי בנימוס רב.

הסברתי לו שקבעתי עם ידיד של יהלומן כדי שיסדרו לי עבודה. הוא חייך אלי ואמר" היכנסי למשרדי , ואני אראה מה אוכל לעשות למענך", הדגש היה על המילה "אני".

המשרד הגדול והמפואר הרשים אותי ברהיטים היקרים, בתמונות ובשטיח המפואר מקיר לקיר.מארחי הזמין לי קפה וביקש שאספר לו אודותי. מסיימתי אמר " אקבל אותך כמזכירה משנית למזכירה הראשית בשכר של 6000 ש"ח לחודש, שמחתי מאוד ולא ידעתי לאיזה מלכודת הכנסתי את עצמי. לאחר חודשיים הייתי פילגשו של סוחר היהלומים , ובנוסף למשכורתי "כמזכירה" , קיבלתי מתנות ואת דמי השכירות לדירה היפה ששכרתי.

" מיידע'לה למענך אני אוריד את הירח ",היה נוהג לומר לי מידי פעם לאחר ששתה כמה כוסות וויסקי. תחילה נראה לי מוזר להיות במיטה עם איש המבוגר ממני ב-37 שנים, אדם נשוי אב לילדים וסב לנכדים. אבל כפי שהתרגלתי לפינוקים ולכספים שהרעיף עלי, כך התרגלתי לסקס איתו

חשבתי שהסידור הזה יימשך רק כמה חודשים, עד שאתיישר מבחינה כלכלית, אבל בפועל זה נמשך ארבע שנים.

לפני כחצי שנה חשתי מחנק, הבנתי שאני חייבת להשתחרר ממלכודת הפינוקים, רוצה להתחתן להביא ילדים ולבנות משפחה. כשאמרתי לבוס מה אני חושבת, קדרו פניו ואישוני עיניו השחורים נעשו עוד יותר אפלים, אך דיבורו לא שיקף את הבעת פניו, אמר שיצטער מאוד אבל רצונו של אדם כבודו.

למחרת נפגשנו שוב למרות שהחלטתי לסיים את מערכת היחסים איתו , נוח היה לי לקבל תשלום שכר דירה אחרון מהבוס, לאחר שהיינו במיטה התלבש כדי לחזור לאשתו, ביקשתי ממנו עזרה -מענק נאה , " תראה את זה כפיצוי פיטורין",חייכתי אליו במתיקות.

"פיצויי פיטורים משלמים אר למי שמפטרים",השיב בשנינה, "ואני וודאי לא מפטר אותך"..

הבנתי שכמו שבאתי אליו "לעבודה", כך אצא ממנו ללא כלום, והרגשתי שלאחר כל השנים האלה לא יהיה זה הוגן.

בתקופות היפות שלנו יחד , כאשר היה פותח את הכספת ע"י הקוד הסודי בנוכחותי למדתי בעל פה את הצופן, עכשיו החלטתי שהגיע הזמן לנצל את המידע. בימים הבאים חיכיתי שלא יהיה במשרד. עברתי שם והמזכירה ראשית חייכה אלי ובירכה אותי לשלום בלבביות. נכנסתי לחדרו ופתחתי את הכספת בלי בעיות.

יצאתי משם עם שקית יהלומים , ואחרי יומיים קיבלתי הערכה ששוויים 90000 $, הבוס "סתם" ולא סיפר לאף אחד . ואני חגגתי , אחרי הכל, דאגתי לעצמי עשיתי קומבינה לבוס ירד כנראה האסימון והבין שמגיע לי "פיצויי פיטורים".