הצבי ישראל על במותיך ינאי
את צבי ינאי פגשתי לראשונה בראשית שנות השבעים בביתה של עורכת כתב העת "מחשבות" שי.ב.מ הוציאה לאור כעתון חינמי למישתמשי המחשבים שלה. זה היה כתב עת שכל אדם בר דעת חפץ לקוראו. המאמרים בו נכתבו על ידי הטובים בתחומם (פילוסופיה של המדעים, קיברנטיקה, קולנוע) ולא מעט מאמרים שצבי כתב בעצמו.
כמה שנים לאחר מכן, היתה לו סידרה בטלויזיה (שחור לבן) שדמתה לתכניתו של יורם יובל "שיחות נפש" אחד על אחד.
זכורני ערב גשום בו ערך צבי מפגש חי של "מחשבות" במועדון צותא ברח' מאפו. על הבימה הקטנה ישבו פרופ' ישעיהו ליבוביץ, ולהבדיל פרופ' משה קרוי שנחשב לניאו רציונליסט. בקהל עמד דן בן אמוץ וקרא קריאות ביניים.
הפעם האחרונה שפגשתי את צבי היתה בקפטריה בבית החולים הדסה עין כרם בראשית שנות האלפיים. הוא היה בטיפול במכון שרת, בעודו מכהן כמנכ"ל משרד המדע.
ניתן להבין מקריאת ספרו "שלך סנדו" את הכוח המניע שהניע את צבי במהלך חייו, שהיה מורכב בעיקר מסקרנות, אומץ, ונחישות. רזי ברקאי אשר שוחח היום בגל"צ עם אנשים שהיו בקרבתו, אמר לסיום שצבי היה אדם חזק.
גם את הספר האוטוביוגרפי שלך סנדו קראתי, המון משקעים מהעבר המשפחתי המורכב. ודאי עוד יעלו את דמותו בתקשורת.