הגשר ומוסר ההשכל

משל האחים שהציבו ביניהם נחל
זהו סיפור על שני אחים שחיו יחדיו במשך הרבה שנים בחוות שכנות עד שיום אחד הסתכסכו בשל ויכוח טיפשי. זאת הייתה הבעיה הרצינית היחידה ביניהם במשך 40 שנה. כל החיים הם עבדו יחד את השדות, התחלקו בידע ובתוצרת החקלאית וידעו לעזור אחד לשני בעת הצורך.
הכל התחיל עם אי הבנה קטנה שהתגלגלה למצב לבלתי נסבל, חילופי מילים פוגעות ואחר כך - שבועות של שקט.
יום אחד נשמעה דפיקה על דלת ביתו של האח הבכור. בפתח עמד נגר מבוגר עם ארגז כלים. "אני זקוק לעבודה לכמה ימים" אמר הזר. "האם אדוני זקוק לכמה תיקונים בחווה?"
"כן" אמר בעל החווה "יש לי עבודה עבורך. ראה את החווה מעבר לנחל שם גר השכן שלי, האמת שהוא אחי הצעיר. עד לא מזמן היה בינינו שטח ירוק מדהים אבל אז הוא הטה את אפיק הנחל על מנת שיחצה בינינו כגבול. הוא בטח עשה זאת כדי להרגיז אותי, אבל אני עוד אראה לו…" סיפר האח הבכור. "אתה רואה את העצים שעל יד האסם? אני רוצה שתבנה מהם גדר בגובה שלושה מטרים. אני לא רוצה לראות אותו יותר אף פעם."
הנגר שתק, ורק פלט: "אני מבין."
החוואי עזר לנגר לסחוב את העצים ואת הכלים, ונסע העירה לסידורים.
עד הערב, כשהחוואי חזר, הנגר כבר סיים את עבודתו.
כשהחוואי הגיע לנחל, הוא נותר המום לגמרי. עיניו כאילו יצאו מארובות העיניים, והוא לא הצליח להוציא מילה מפיו.
במקום לא הייתה גדר, במקומה היה גשר. גשר מקסים ומיוחד, ממש יצירת אומנות, עם מעקה מעוצב ופיתוחי עץ.
האח הצעיר לפתע הגיע גם הוא לערוץ הנחל. הוא חיבק בהתרגשות את אחיו המבוגר ואמר: "אתה באמת מיוחד" אמר "לבנות גשר, אחרי כל מה שאמרתי ועשיתי!"
בזמן ששני האחים התחבקו זה עם זה, הנגר אסף את כליו והתכוון ללכת.
האחים פנו אליו ואמרו "אנא ממך, הישאר עוד כמה ימים - יש לנו עוד כמה דברים לתקן בחווה."
"הייתי מאד רוצה להישאר, אדונים נכבדים" ענה הנגר "אבל יש לי עוד הרבה גשרים לבנות..."
פעמים רבות אנחנו נותנים לכעס להרחיק אותנו מהאנשים שאנו אוהבים, ולגאווה לבוא לפני האהבה. אל תתנו לזה לקרות, דעו לסלוח ולהעריך מה שיש לכם.
זכרו תמיד: העבר לא משנה אבל העתיד כן, שום "ברוגז" לא יקלקל קשר מיוחד, נסו לבנות את הגשרים שלכם כשצריך, ותמיד לעבור אותם בחיוך.
אבל במשל הגשר נבנה על ידי צד שלישי...
לא סתם אני מדגיש זאת. לאנשים קשה לבנות גשרים שהם עצמם הרסו. נחוצה עזרה מצד ג'.
לדוגמא,
אנשים שבחייהם ישנם "אחים" כדוגמת הסיפור, יכולים ליזום את החיבור ולפעול לסילוק המחלוקת ולגרום לפרק ב חדש ביחסי היריבים.
מנסיוני בחיים, הצלחתי פעם אחת להשלים בין בן לאם,
בנסיון נוסף ,בין בת להוריה - לא הצלחתי.
התפללתי בעבר למישהו שיקום ויעשה עבורי את השרות ולצידי התיצב חבר "זמן" ןבכוחות עצמי ישרתי ההדורים .
מסתבר שלעיתים חילוקי בדעות אינן מהותיים וניתן לפתור אותן ליד השולחן.
הדברים הנאמרים במצבים אלה הם האמת האמתית והמרה ולא כל אחד מוכן להשלים המהם.
הצד הנפגע במצבים אלה לא מוכן לעבור לסדר היום ומנתק מגע בידיעה כי "טוב שכן קרוב מאח רחוק".
לא יועילו כל מגשרים לגשר על הפגיעה הנפשית, וכל פיוס בין הצדדים לא יחזיר את הקשר לקדמותו ותישאר צלקת פתוחה, אשר במתח הכי קטן תפרוץ שנית
אני תמיד אומרת משפחה לא בוחרים משפחה מקבלים .
וצריך לחיות עם מה שיש.
תודה שהבאת .
שבת של שלום .
וחוץ מזה קראתי אצלך שהיה מפגש של הבלוגיאדה
אשמח לדעת על המפגש הבא .