היתכן שכל חיינו מבוססים רק על אינטרסים

יש לי ידיד טוב שמנסה לחזק את הטענה שהכל זה רק אינטרסים.

והוא מביא דוגמא לכך, שני חברים שנקלעו במדבר ללא מים וללא לחם,על מנת לשרוד אחד יהרוג את השני.

האם זוהי לא דוגמא קיצונית מדי ובחיים זה יכול להיות אחרת.

אנחנו שומעים הלוך וחזור בני זוג שכבר אחרי פגישה ראשונה.

שניה מבקשים שבן הזוג יזמין אותם למסעדה טובה,להצגה,לסופי שבוע מהנים בבתי מלון ולעיתים מגששים אפילו לגבי חו"ל.

זהו הסימן המובהק שהוא מעריך אותנו ואנחנו ראויים, כך הם טוענים,

או שאנחנו שומעים כאלה שמחפשים בן זוג שיהיה להם היכן לשים את הראש ו"מספר" טוב כפי שהם מכנים זאת.

זוגיות טובה היא לא ענין שקורה בן רגע, ישנו הרושם שאם נכיר מישהו הוא צריך למלא את כל עולמנו.

ולא רק בזוגיות אנחנו שומעים שהכל מבוסס על אינטרסים. בפוליטיקה יש את המושג "שמור לי ואשמור לך" .אינטרסים צרים שלא משרתים לא את העם ולא את המדינה.הכל נעשה על מנת להתקדם .וכך זה גם בעבודה אפילו במחיר של לדרוך על האחר.ולהתחנף למי שצריך,

אדם אשר יוצר קשרים עם אנשים השנואים עליו או שמשעממים אותו,

רק משום שהם עשויים לקדם אותו ואת האינטרסים שלו, נועד להכשל בסופו של דבר, ובזוגיות זה אותו הדבר נשאלת השאלה האם בן זוג שאנו פוגשים בפגישה הראשונה או השניה חייבים להכנס איתו למיטה, או שיזמין אותנו ובעיקר יבזבז עלינו. אולי אין לו מספיק אבל האישיות שלו יוצאת דופן ויתכן שיש לו והוא אינו מעונין לבזבז על כל מי שהוא פוגש כבר בפגישה הראשונה. הוא רוצה לבחון העם הפרטנר ראוי לכך ואינו מנסה רק לנצלו.

וישנן טענות מסוג אחר הוא לא מושך או היא היא לא מושכת,

במחקרים רבים הוכח שמשיכה יכולה לבוא בשלב מאוחר יותר,

כי יתכן ויש לאותו אדם אישיות יוצאת דופן שבתחילה לא רואים זאת .

יתכן ואנחנו לא נותנים צאנס ,להתפתחותו של קשר שעשוי להיות פורה ומפרה.

אנשים שהתגרשו למשל הגירושין גורמים להם להיות זהירים. ולא מאפשרים לעצמם להכנס לקשר רציני פן יפגעו, ובמקרים קיצוניים יותר ישנה חרדת נטישה.

בזוגיות טובה כל אחד תורם מה שהוא יכול לתרום ולא תמיד זה יכול להיות שווה בשווה וזה לא צריך להיות כך. אנו לעיתים משליכים את העבר על ההווה ולכן חוסמים עצמנו מקשרים שיכולים להיות מוצלחים ביותר, כל זאת בגלל הדעה שיש לנו לגבי הזוגיות, כי נכשלנו בעבר.

אחת הבעיות היא שאנו לא יכולים להתמקד רק ב"אני" שלנו ואנו צריכים להתמקד גם בצרכיו של בן הזוג. איננו יכולים להיות נשואים ורווקים בו זמנית, צריך שיהיה איזון בן הצורך שלנו למרחב מחייתנו לבין הצורך באחדות וכפי שקוראים לזה "שנינו יחד וכל אחד לחוד".

כאשר במערכת זוגית אחד דואג לשני נוצרים בטחון ושייכות. כאשר אנו משדרים לפרטנר שהוא אדם טוב, דואג ואכפתי, יתכן והוא יוכל להשתנות ואפילו לא באופן מודע כדי להתקרב לאידאל הזה.

בסופו של דבר אם נהיה ראויים יתכן מאוד שבן הזוג ידאג לנו ויהיה מעונין לצאת איתנו "למסעות בעולם", כמובן אם יש באפשרותו.

בני זוג צריכים שתהיה להם הסבלנות על מנת להקדיש זמן לבניית הקשר הריגשי והמיני, תמיכה הדדית והכפלת המאמצים כפי שנדרש על מנת להציל את עצמנו מטראומות הכשלון שבנישואים הקודמים. ועוד דבר לא פחות חשוב - בזוגיות אמיתית אנו יכולים לחשוף את חולשותנו ופחדנו בפני הפרטנר ולא לחשוש מהתדמית שזה יכול ליצור ולקבלו עם חולשותיו כפי שמקבלים את מעלותיו.

כדי לחולל שינוי בחיינו אנו זקוקים לאומץ ולגלות אומץ פרוש הדבר לא לפחד. ואם ישנו הפחד אז בכל זאת להמשיך קדימה זהו המתכון לכל הצלחה בחיים כי כולם מפחדים, אך ההבדל הוא שהמצליחים מפחדים ובכל זאת ממשיכים להעז. וכפי שתאר זאת פון גתה - בתעוזה יש קסם ועוצמה והאומץ הוא היכולת לפרוץ גבולות שנוצרו על ידי הפחד וחוסר הבטחון.

•· כל הזכויות שמורות לכותב המאמר.