הספר מטולדו

מרגש מאד כשמגלים דבר כזה.לאחי ,אברהם שנשוי לשרה,קרה דבר דומה.הוא גילה שבמקור מוצא המשפחה מגלנטה בהונגריה.(בעבר הרחוק מאד)ופעם הוא הגיע לגלנטה וביקר בבית הקברות העתיק ביותר שם, היהודי והוא מצא קברות עתיקים מאד של שרה ואברהם פריש(זה שמנו)קבורים שם זה ליד זו.
אז אני מתארת לי מה הרגשת.

פעם ביקרתי בפורטסמות אנגליה ונכנסתי לבית כנסת עתיק ועל הקיר היה לוח גדול ועליו שמות כל בני משפחתי כולל שמי המלא ושם אחי ואחיותי
נאמר לי כי החוח שם מאות שנים מאז גרוש ספרד
שחלקם עבורו למזרח אירופה וחלקם הגיעו לבריטניה
לא יכולתי למצוא צאצאים

יתכן וזו מקריות ומדובר במשפחה אחרת אלא שממקרה שקרה במשפחה והלאתי אותו גם כאן התגלה במקרה לבתי שהעובדת הבכירה שיושבת לידה כמה שנים היא נינה לאח למחצה של סבי כלומר יושבות שתי נשים צעירו משכילות בעלות נתונים שווים אחת ליד השניה מספר שנים ותוך כדי שיחה מסתבר שהן שתי נינות לשני אחים למחצה שלא הכירו מעולם. זה סיפור מסובך. סבי התייתם בלידתו וסבתו העלתה אותו ארצה בגיל שנתיים. אביו נשא אישה שניה ונולדו לו ילדים שעלו ארצה בשנת 1950. הם הולידו ילדים ונינים ושתי נינות נפגשו באקראי. גם אני לא ידעתי על קיומה. סיפור מהאגדה.

זה מחזק את המחקר הטוען כי יהדות אשכנז נוצרה מהגירת יהודי ספרד לאירופה. ידוע שאלפים ממגורשי ספרד התישבו באמסטרדם.
לפני כמה עשורים הייתי שלושה חודשים בהשתלמות בללוידס בנק בסיטי של לונדון. היה שם מישהו בשם משפחה גרשון שהתעניין אם אנו קרובים. הוא לא ידע את השושלת שלו וכך גם אני. אז יתכן ואכן אנו קרובים. לך תדע עם ההגירות של היהודים שאיבדו את ההיסטוריה המשפחתית שלהם

למשפחת שלוש יש היסטוריה מפוארת . הם פיתחו למעשה את האזור שממנו פרצה ההתפתחות של העיר תל אביב. אני נולדתי ברחוב שלוש 20 ובגיל שנתיים עברנו לגור בצפון תל אביב שהיה חולות. .משפחת שלוש בנתה ומכרה בתים בסביבה שהייתה פרוור של יפו. מדובר בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים.

קראתי את שכתבת על תיארוך הכתוב. עם זאת, מספר שורות אחרי שמך, כתובה שנת תרע"ו, שכנראה התחילה אז. פירושו ששימך נכתב בתרע"ה, שהיא שנת 1915, שנה בה נראה לי, שניתן לנסות ולברר. כעצה, פנה למיכל ועקנין במוטק'ה, חיפוש קרובים, אולי תצא נישכר. כל טוב, עמיר

תודה על העצה. ניסיונות לאתר שורשים מכמה צדדים במשפחה שכולם קשורים לגרוש ספרד לא עלו יפה. אנשים שברחו מספרד לא נטלו עימם מסמכים וחמש מאות שנה זו תקופה ארוכה לחפש בה שורשים. ניסיתי אצל מיכל וקנין לחפש שורשים של אבותיה של סבתי שניכנסה למשפחה כיתומה. לא הצלחתי למצוא עיקבות של הוריה ילידי טולדו שבספרד . ידוע שחיו בצפת באמצע המאה התשע עשרה. ידוע שהיו בצפת רעשי אדמה שניספו בהם מאות אזרחים ידוע גם שהייתה בצפת מחלת הכולרה שגבתה מאות קורבנות. חיפשתי ונברתי ופשוט מאוד . הם נעלמו כלא היו. אולי ניקברו בקבר אחים. . קשה למצוא עיקבות של העבר.

רבים מתרפקים על העבר והיו רוצים ללכת אחורה אלא שהמאה התשע עשרה הייתה עדיין תקופה שאולי הייתה יפה אבל קשה היה לחיות בה. תחשבי על תקופה ללא מכוניות, ללא טלויזיה, ללא פלאפון, ללא מקרר וללא מכונת כביסה. כיצד נראו אז הנשים שעבדו כמו שפחות וכך גם נראו. תקראי על תהליך הכביסה, על תליית כביסה על החבל בחצר. על חוסר שהיה ואפשר למנות עוד פרטים רבים על מה שלא היה. מאז עברנו את המאה העשרים ואנו במאה העשרים ואחת עם הקידמה שבלחיצת כפתור מאפשרת לנשים לשבת ולקרוא מגזין אופנה בשעה שעובדת מכונת הכביסה ואחריה המיבש. . זו הסיבה שהנשים היום נאות יותר. רזות גיזרה ומאופרות. הן יכולות לעסוק בקטנות כאשר המכונות עובדות. חה.. כמה אני נהנה להיזכר בתקופה ההיא ולעשות השואה. אנחנו צועדים קדימה . את יכולה לומר שזה צעד לעבר האבדון. ייתכן ,אבל אנו מנסים להצעיד את העולם קדימה

סיפור מרתק של גילוי שורשים ושושלת בני המשפחה.
לפני כשלוש שנים ערכתי גם אני מסע גילוי שורשים לפולין מקום הולדת הורי בפוזנאן עיר הולדת אימי ביתה עדיין עומד על תילו ומשמש כאתר מורשת ליהדות המקומית שנספתה בשואה. בחיפוש בארכיון הנמצא במקום אף מצאתי קושאן טאבו הרשום על משפחתה (משפחת בראון)של אימי הבניין משמש כרגע כנכסי נפקדים והגשתי תביעת בעלות לדברי השמאי ערכו מיליונים רבים אולם מסתבר שהסיכוי לקבל בעלות כרגע שואף לאפס עקב היותם של הורי מגוייסים במלחמת השחרור