האנטישמיות בעיניו של לא יהודי
מבט על גרמניה של היום
מאת ויליאם א. גרים / סופר יליד קולומבוס אוהיו המתגורר בגרמניה.
אינני יהודי. אף אחד מבני משפחתי לא נרצח בשואה. בשבילי אנטישמיות תמיד הייתה תעלומה שאיננה תופסת את תשומת לבי כל כך. כמו טבח ברואנדה או כל דבר איום שקורה למישהו אחר.
אבל אני מתגורר בעיירה קטנה מחוץ לעיר מינכן, ברחוב שהיה נקרא רחוב אדולף היטלר עד ששמו שונה במאי 1945. אני עובד במינכן, מטרופולין נעים של יותר ממיליון תושבים, שקיסמה הבווארי נוטה לעמעם את העובדה שזאת עיר הולדתה ובירתה של התנועה הנאצית.
כל יום בדרכי לעבודה אני חולף ליד דירות שבהן היטלר התגורר, בניינים שבהם הוחלט על השמדתם של מיליוני חפים מפשע, כיכרות שבהן שרפו ספרים, שם צעדו חילי האס.אס. ואנשים הוצאו להורג. לקרבה אל הרשע יש נטייה להטות את תשומת הלב ולתת הרגשה של מציאות פיזית של כל הכתוב על הזוועות שבוצעו בידי הנאצים ומסיועיהם.
אז מתחילים לקרות כל מיני דברים קטנים, שבמשך הזמן מתווספים למשהו מאד מרושע.
אני נוסע באוטובוס ואז אני רואה תלמיד תיכון מראה לחברו ספר של סבא שלו, מיין קמפף בעטיפה מהודרת עם סרט עור אדום. כשחברו אומר "וואו, קול", אז מוציא התלמיד קלטת וידאו (תוצרת שוויץ) של "מבחר נאומיו המהוללים של יוזף גבלס".ארבע שבועות אחר כך אני בפגישה עסקית עם ארבעה צעירים גרמנים, מאד מחונכים, נעימים בדיבורם ונימוסיים. כאשר השיחה עוברת לדבר על עסקים עם אדם מניו יורק בשם רובינשטיין, הם מעקמים את האף. אחד מהם אומר, ואני מצטט: "הבעיה באמריקה היא שהיהודים מחזיקים בכל הכסף". הם מתחילים לצחוק ואז אחד אחר אומר: "כן, כל מה שליהודים איכפת ממנו זה כסף".
גיליתי שסוג זה של אנטישמיות, כפי שהוא בא לידי ביטוי אצל הגרמנים שאיתם היו לי עסקים, מהר מאד נהיה "ליטמוטיף" (מושג שהומצא על ידי אנטישמי, ריכרד וגנר) כלומר מוטיב מרכזי. בפגישות פרטיות עם גרמנים הם היו משתחררים קצת ומגלים דעות אישיות שחשבנו שהם נכחדו בבונקר בברלין ב-30 במאי 1945 (יום התאבדותו של היטלר).
אולי זה בגלל שאני בלונדיני ושם משפחתי הוא גרמני, אז הגרמנים חושבים שאני אחד מהם, או יכול להיות אחד מהם. זה מראה עד כמה הם לא מבינים מה זה להיות אמריקני.
משום מה, השיחה מסתכמת בדרך כלל בטענות הבאות:
1.. היה זה ביש מזל שאמריקה וגרמניה נלחמו זו בזו במלחמת העולם השנייה, כי האויב האמתי היה בעצם רוסיה.
2 .. כן, הנאצים הגזימו, אבל דברים נוראים קורים במלחמות, ובכל אופן, הממד של השואה נופח הרבה יותר מדי על ידי התקשורת האמריקנית שנשלטת על ידי היהודים.
3.. סי-אן-אן נשלט בידי יהודים אמריקנים והוא אנטי "פלסטיני" (כן אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל גם בקרב הגרמנים המחונכים ביותר, אפילו אלה הדוברים אנגלית שוטפת, קיימת אמונה כוללת שרשת החדשות שהוקמה על יד חברו של פידל קסטרו, טד טרנר, שהיה נשוי לג'יין פונדה, היא חזית לפרופגנדה פרו-ישראלית).
4.. שכמעט כל הגרמנים התנגדו לרייך השלישי וכולם לא ידעו על השמדת היהודים. אבל היהודים בעצמם היו אחראים לשואה.
5.. אריאל שרון היה יותר גרוע מהיטלר והישראלים הם נאצים. אמריקה מסייעת לישראל בגלל שממשלתה והתקשורת שלה נשלטת על ידי יהודים.
בפעם הראשונה בחיי נהייתי מודע לאנטישמיות בגרמניה. ברור, אנטישמיות קיימת בכל מקום, אבל בשום מקום בעולם לא היו לאנטישמיות תוצאות כל כך קשות כמו בגרמניה.
במבט אובייקטיבי ביותר, שנת 2002 הייתה שנת זוהר לאנטישמיות בגרמניה. בתי כנסת הוצתו, בתי קברות חוללו, רב המכר מספר אחד היה ספרו של מרטין ולסר "מותו של מבקר", רומן דק המכיל התקפות אנטישמיות ארסיות נגד מבקר הספרות החשוב ביותר של גרמניה, מרסל רייך–רניקי, שהיה בעצמו ניצול גטו ורשה ומחנה ההשמדה אושוויץ.
המפלגה החופשית הדמוקרטית השתמשה בביטוים אנטישמיים כדי למשוך קולות מהקהילה הגדולה של המוסלמים בגרמניה.
היסטוריונים גרמנים החלו להעריך מחדש את תפקידה של גרמניה במלחמת העולם השנייה לא כפשע נגד האנושות אלא כמלחמה וקרבות מוקדמים (עם תוצאות טרגיות אך מובנות) נגד הקומוניזם.
המצב הוא כל כך קשה, שיהודים בגרמניה מעודדים (מוזהרים) לא ללבוש שום דבר שיזהה אותם כיהודים כי אי אפשר לערוב לביטחונם.
איך זה יכול להיות? האין זאת "גרמניה החדשה" שעברה 60 שנים ללא שואה או פוגרום, היכן שהאמת, הצדק, והדרך הגרמנית מתגברים על הכל ויוצרים הצלחה כלכלית, רמת חיים גבוהה שהיא מושא לקנאה מצד שכנותיה של גרמניה, וחוקה שמבטיחה חופש לכולם ללא קשר לגזעם, דתם או לאומם? מה השתנה? התשובה היא: שום דבר. התאוריה שלי היא די פשוטה. בזמן שאין לגרמניה את הכוח הצבאי כדי לממש את האידאולוגיה הגזענית של הנאצים, ובזמן שביטויים קיצוניים של נאציזם נמצאים מחוץ לחוק, המצב הפנימי, כלומר הגישות ותפיסת העולם וההנחות התרבותיות אשר הובילו לעליית המפלגה הנאצית, עדיין קיימים מכיוון שהן מהווים את הבסיס לזהות הגרמנית.
הנאציזם לא הייתה סטייה, זה היה ליכוד הנפש הגרמנית על מרכיביה המרכזיים. אולי הנאציזם החיצוני נכחד ב-30 במאי 1945, נאציזם פנימי תמיד יתקיים כל עוד גרמניה קיימת כישות פוליטית.
עכשיו חכה רגע, אני שומע הרבה אנשים אומרים, אתה לא יכול לטעון שגרמניה היא אנטישמית כמו שהייתה פעם בין 1933 ל-1945. זה נכון שגרמניה שונה, מה ששונה הוא שבגלל הפסדה הגמור לבעלות הברית, גרמניה כיום היא מדינת ברית לאמריקה וחייבת ליישר איתה קו, אחרת זה לא טוב לעסקים. הדבר הנוסף שהשתנה הוא שלמרות שהיטלר הפסיד במלחמת העולם השניה הוא הצליח בצורה יוצאת דופן לממש את האידאולוגיה שלו. גרמניה כיום, ורוב מדינות אירופה, הם באמת יודן-ריין (נקיות מיהודים) בגלל הקנאות להשמדת יהודי אירופה. בעצם, ניתן לאמר שהנאציזם הוא מהמוצלחות בתכניות הפוליטיות בכל הזמנים. הוא השיג את רוב מטרותיו ובזמן קצר ביותר, יותר מכל תנועה פוליטית אחרת, ושינה לגמרי את אופיים והמבנה הפוליטי של כמה יבשות.
גרמניה היא עשירה, יציבה, בורגנית ללא לאות, ובהרבה בחינות נקייה מיהודים. נכון, ישנו מיעוט קטן של יהודים, מרוכז בעיקר בברלין, ונכון שכמה יהודים מברית המועצות לשעבר היגרו אל גרמניה, אך רובם הגדול אינם יהודים דתיים, ועושים מעט מאד כדי ליצור זהות יהודית-גרמנית...
התוצאה של כל זה היא שכיום גרמנים מרגישים חופשיים ליהנות מהפירות שזרעה המדיניות האנטישמית של היטלר ולשלם מס שפתיים של "חייבים לזכור". פריץ הצעיר לא צריך להיות כל כך אנטישמי בגלל שהדור של סבא שלו עשה עבודה כל כך טובה בשואה. פשוט אין עוד מספיק יהודים בגרמניה לשנוא אותם, וחוץ מזה, יש לגרמנים את ידידיהם הוותיקים, הערבים, לממש את השנאה נגד היהודים בשבילם.
אפשר לקרוא לתמיכה הגדולה של ממשלת גרמניה ב"פלסטינים" כאנטישמיות דרך פרוקסי.
ממשלת גרמניה שילמה לממשלת ישראל וליהודים פרטיים כדי ליישב תביעות על רצח, גזל,עינויים, עבדות בכפייה, מאסר ללא משפט, וטבח עם. אם תדבר עם רוב הגרמנים, אתה תגלה במהרה שלדעתם החשבון בין גרמניה ליהודים יושב. איך שהוא, השבה של חלק קטן ממה שגנבו הגרמנים מהיהודים זה פיצוי הוגן לטבח המכוון של מיליוני יהודים.
אם אתה חושב שהגרמנים באמת מצטערים על מה שהם עשו ליהודים - תחשוב שוב. מעולם לא הוצעה "טור מיר לייד" רישמית על ידי הגרמנים לקורבנות השואה וצאצאיהם, כדי להימנע מהודאה באשמה. גרמניה שילמה ופיצתה כל מי שתבע אותה מבלי להודות באחריות, ממש כמו שחברת הרכב פורד מטפלת בתלונות, זה הכל כדי להמנע מאחריות.
כבר ציינתי את תמיכתם הרבה יותר של הגרמנים ב"פלסטינים" מאשר בישראלים, ושזה מייצג בעצם אנטישמיות עקיפה. הגרמנים טוענים שהם תומכים ב"פלסטינים" בגלל שהם "מדוכאים", אבל האמת היא שהם תומכים בהם ובערבים בגלל שלערבים יש את אותם ערכים כמו לנאצים. יש היסטוריה ארוכה של שיתוף פעולה בין הגרמנים לערבים; ב-1942 היטלר הבטיח למופתי של "ירושלים הקדושה" שמייד כשגרמניה תנצח את בריטניה, יושמדו יהודי פלשתינה שהיו אז תחת המנדט שנוהל בידי בריטניה.
יש גם לזכור שהערבים שתכננו את הטבח ב-11 בספטמבר תיכננו אותו בגרמניה. והיו לכך כמה סיבות. הראשונה היא שהבירוקרטיה הגרמנית היא כאוס, שבה יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל.
השניה היא שהטרוריסטים הערבים כוללים גם גרמנים שחולקים באותה אידאולוגיה אנטי אמריקנית ואנטי יהודית. חילי אס אס לשעבר ותומכיהם הניאו נאצים התכנסו במינכן והכריזו על אוסמה בין לאדן כגיבור ארי אחרי הטבח בתאומים.
מיין קמפף הוא רב-מכר בעולם הערבי בעיקר בסעודיה,"ידידתה" של ארה"ב.ובאמת אין הבדל בין קריאותיו של היטלר לבין המנהיגים הרוחניים לכאורה של אל קעידה, חמאס, פתח וחיזבאללה.
הערבים גם חבים טובה לגרמנים. היטלר השמיד את היהודים, וקונרד אדנאואר ואבותיו הליברלים החליפו אותם בטורקים. כן, הטורקים אינם ערבים, אבל הם מוסלמים. למרות שטורקיה היא חברה בנאטו ובעלת קשרים עם ישראל, היא מזדהה עם חבריה לדת המוסלמית. טורקיה היא עדיין דמוקרטיה שברירית כמו שהייתה גרמניה של ווימאר בשנות ה20. לא ייקח יותר מדי כדי להפיל אותה לצד האפל של אסלם קיצוני.
התוצאה היא שההגירה המוסלמית לגרמניה הוכפלה.
1.. זה נותן לגרמניה להפגין מצד אחד ליברליות וחופש ורב גוניות.
2.. על ידי החלפת היהודים הנרצחים והשדודים במוסלמים, שלרובם דעות זהות לנאצים, הגרמנים יצרו בציניות מצב שבו גם מעט היהודים שנשארו בגרמניה הם חסרי משמעות מבחינה פוליטית.
הנקודה האחרונה שאני רוצה להעלות בעניין העליה באנטישמיות היא נקודה שהרבה יסכימו עליה ואף תרחיב את גבולות השכל הישר. כן, אני מציע לבחון את טענותי בכובד ראש.
בהרבה מובנים, גרמניה התחמקה מעונש על פשעיה בשואה. זה נכון שהרבה גרמנים נהרגו במלחמת העולם השניה והרס רב נגרם בארצם, אך למה הדבר דומה? לילד שטורף שוב עוגיה ממגש שרק יצא מהתנור. אם יענישו אותו אולי הוא יקבל מכה על ידו, אבל העוגה כבר נאכלה ונעלמה. אחרי שביצעו את הפשעים הנוראים ביותר בהיסטוריה של האנושות, הגרמנים קיבלו בחזרה את הריבונות שלהם אחרי 10 שנים, התשתית שלהם שוקמה בעזרת נדיבותם של האמריקנים, יחסית רק גרמנים מעטים הובאו למשפט על פשעיהם המחרידים, וגם אלו שנשפטו קיבלו עונשים קצרים או שקיבלו חנינה כללית אחר כך.לדוגמא, חיילים באינזצגרופן, היחידות שהוציאו להורג יהודים לפני שנבנו מחנות הריכוז ומחנות ההשמדה, קיבלו עונשי מאסר של 5 שנים. אם היה צדק אמיתי בעולם הזה גרמניה היתה מאבדת את עצמאותה והיתה נשלטת למשך זמן ארוך על ידי בנות הברית.
היה זה חוסר מזל היסטורי שהמלחמה הקרה התחילה אחרי שגרמניה נקראה לשלם על פשעיה המזוויעים. הטיפול בברית המועצות קיבל עדיפות על הטיפול בגרמניה. התוצאה הטרגית היא שבזמן שקורבנותיה של גרמניה, כמו פולין וצ'כיה, נפלו לעשרות שנים של דעיכה כלכלית, גרמניה השמנה, המרוצה מעצמה, הגאוותנית, הנקיה מיהודים, נ
הפיתרונות שהכותב מציע,לא יצלחו.אי אפשר להחזיר את אאיחוד גרמניה אחורה או להוריד את גרמניה מהאיחוד הארופאי או מתמיכת ארה"ב בגרמניה ועוד.
צריך רק שנהיה אנחנו חזקים.ונדע את האמת,כדי להתגונן מפניה עד כמה שאפשר.
האם אמריקה תחזור להיות השוטר העולמי? האם יקום שם נשיא שיראה את מה שמתחולל באירופה וינסה לעצור את עליית הנאציזים? רק אמריקה חזקה תוכל להשפיע.