עזבתי
אותך

עזבתי אותך מחוסר ברירה, חנקת אותי באהבתך.
לא נתת מרגוע, רצית בי לנגוע, להשאיר חותמך.
חשבתי שיהיה לך אכפת, שתנסה אותי להחזיר באחת.
אך אתה שיחקת את הלא מושג, הנפגע,
ולי נתת ללכת בלי לומר מילה של חרטה,
לא רצית שאני ארגיש, לא ידעת להיות רגיש.
זה כל כך כואב, בלעדייך לחיות,
לבוא לבית ריק ולבד להיות,
לא להריח עוד את עשן הסיגריות.
הותרתי אחרי מכתב, מלא צער,כאב ורגש
חשבתי שאתה תבין ואחרי תשוב ותבקש,
אך העת חלפה ואתה לא כאן והזמן גולש.
אין לי עוד....
אין לי עוד מילים ותמונות,
אזלו בנבכי נשמתי כל הרעיונות,
גופי מיוסר ורוחי בשפל המדרגה,
מתקשה להשלים עם המציאות המדאיגה.
נבגדתי על ידי גופי ומוחי,
אין איש המדבר כיום בשבחי,
זמן רב נבצר ממני...
לקריאת הפוסט
תודה לכל החברות והחברים
לפעמים המילים מכזיבות אותך,
לעיתים הגוף בוגד בך.
ואז נותרים חסרי אונים,
והימים נהפכים לקודרים ומעוננים.
מסתגרת בעצמי ומנסה לעכל,
יומיים שנמחקו ללא הכר.
התפקוד היומיומי דורש מאמץ...
לקריאת הפוסט
מתקפל לעובר
שוב חוזר למחוזות העבר,
הזכרונות מחלחלים בכל איבר.
הנופים לליבו שרים נוגות,
נזכר בך מחייכת ענוגות.
לחשת באוזניו מילות אהבה,
שאת מקומה תפסה האיבה.
איננו מבין את הגזרה,
הוא מצוי בחוסר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
אף פעם לא קראתי משפט כזה"לא להריח עוד את עשן הסיגריות."
מעניין שהעשן לא חנק אותך אלה האהבהץץץמענייןץ.
יש בתוך הלב הרבה כאב
ואני טוען ללא היסוס
כי גבר זה כמו אוטובוס
אחד הולך ובא השני
על כן מצאי אהבה ותהני.@
זהו הרגל שקשה לשנות .
עם זה מגורמי הפרידה חבל.
אפשר לשפר עד אשר יפסיק לעשן,
ואולי לנסות בהדרגה.
אהבה וכאב. ולא עוד.
ויש שיר. שיר עצוב המגולל סיפור אהבה נכזבת.
היו סיבות. חוסר התאמה, אך רגש האהבה,לא מתחשב בהתאמות, ולא בנסיבות, הוא מעיק על הלב.
יש חרטות ויש גאווה לא במקומה. לכן לא נ?כ?ת?ב מכתב שני.
אולם, אילו היה נכתב, אולי היה משמש הגשר, אל לב דואב פגוע? גשר של פיוס... לרפד שובו חזרה לזרועות אהובה, מחכה.
שיר יפה מרגש. צביה היקרה. (פרח) נדב.
אהבתי תגובתך הנכונה והיפה לידידינו דוד שלום היקר. גברים כנשים, להם אותם רגשות לחוש כאב ושמחה.
לא נכון להשוות גברים ל"אוטובוס". דודדד?!!! {חיוך)
שבוע טוב צביה היקרה. נדב.
את יודעת כל סוף זה גם התחלה.