הייתי הכי יפה בהלוויה שלך
היינו נשואים שלושים שנה.האהבה פרחה.אדי היה בא כל ערב,ישר מהעבודה, ונשאר לבלות איתי ועם הילדים.נסענו יחד בכל הטיולים,לא חשבנו לבלות לחוד.חברים קנאו בנו,פחדתי שיטילו בנו עין רע...
אחרי שהילדים גדלו ועזבו את הבית ונשארנו רק שנינו,אדי התחיל לחזור מאוחר הביתה בתירוץ של עומס בעבודה.האמנתי לו.ידעתי שהעסק התפתח מאד.הייתי מחכה לו שעות עם הארוחה שבישלתי, וכשהגיע טען שאינו רעב כי כבר אכל.היו לילות שאכלתי רק בחברת עצמי והטלויזיה.שמתי לב, שהפסקנו להתחבק במיטה,כי שמר מרחק בטענה שהיה עייף.גם סקס היה רק לעיתים רחוקות. בלי אהבה,חפוז,כאילו עשה זאת למעני...כבר התחלתי לחשוד בו שהוא בוגד בי.
הזהירו אותי. חברות ספרו לי שראו אותו יושב בבית קפה, ומסעדות עם נשים יפות וצעירות.ביניהן סילביה, השחקנית המפורסמת,רותי, אשת יחסי ציבור,ועוד מפורסמות מהברנז'ה...קשה היה לי להאמין .
בעבודה שאלו אותי מה קורה איתי ולא יכולתי לספר להם מרוב בושה.תירצתי לעצמי שהוא בגיל העמידה,גיל שבו גברים רוצים להוכיח לעצמם שעדיין כוחם במותנם. מידי פעם צצו הדמעות והייתי הולכת לשירותים,כדי שלא יראה.מסתכלת בעצמי במראה,מנסה לראות מה קרה. למה הוא בוגד בי.ראיתי פנים נפולות שקמטים חורצים בהם,ושיער שקווצות לבנות בצבצו בו פה ושם. ניחמתי את עצמי שהוא יתעשת ויחזור אלי.
לא אשכח את אותו בוקר,לפני שיצאנו לעבודה.אדי הודיע לי שהוא עוזב אותי.רוצה לתגרש,ולפני שהספקתי להגיב,יצא במהירות מהבית.פרצתי בבכי,התיישבתי בכורסא,ממאנת להינחם.נעלבתי עד עומק נשמתי.הרגשתי כסחורה משומשת שאבד עליההכלח.הודיעתי לעבודה שלא אגיע כי אני חולה.נכנסתי למיטה וימים לא יצאתי ממנה.לא עניתי לטלפונים וניתקתי את הנייד.הילדים שלא שמעו ממני,דאגו ובאו מייד,ונשארו איתי.
אדי ואני התגרשנו.
שמעתי שהוא התחתן עם בחורה צעירה ויפה, אבל, מרשעת.שמחתי לאידו.
עם הזמן הילדים שכנעו אותי ללכת לדיאטיקנית,לעבור ניתוח פלסטי כדי לשקם את הפנים,וגם שאיבת שומן ואת השיער לצבוע בצבע מחמיא.בטחוני העצמי שב. התחלתי בחיים חדשים.אפילו גבר צעיר ממני בשנים התאהב בי.
אתמול קיבלתי טלפון מאחד ילדיי "אבא נפטר,כנראה מהתקף לב"אמר. לא פלא,התחתן עם איש ה צעירה ,מרשעת שמצצה ממנו את לשד החיים.
בבית הקברות הסתכלתי סביבי, בפארק היפה והשקט,בקהל שהתאסף סביב.את חלקם הכרתי מזמן נישואיי, וחלקם היו זרים,כנראה ידידים שרכש אחרי שנפרדנו. סילביה ורותי ונשות הברנז'ה איתן בגד בי, לא היו...
אתה ווודאי צובט את עצמך,אמרתי לעצמי, אבל הייתי הכי יפה בהלוויה שלך!
הנקמה הכי טובה של אשה כזו היא מה שתארת בסיפור,כל השיפוצים שהיא עברה על עצמה.והמשפט האחרון ,המוחץ שלך.זוהי הנקמהגברים כאלה אינם ראויים שנקדיש להם זמן. .הסיפור,כסיפור בנוי מאד יפה עם הסוף המוחץ הזה.
ידעת לנתב בכישרון את סיפורך ,
הפואנטה היתה לענין וחזקה.
ולמנוח אומר "לא לעולם חוסן"
זה סיפור יפה מהדמיון
אני קונה אותו במליון.
זה יפה זה טוב
העיקר שתמשיכי לכתוב
כך קרה לך. ברגע המשבר נפלת. אך הודות לעידוד ילדייך הנפלאים, ולקצת כוח רצון הצלחת לעלות מן העפר, ומי יודע, אולי עצם גדולתך גרמה לו לצער וחרטה אך אין ספק כי ענית על הצורך הכי בסיסי של האדם - הצורך בנקמה. אך להבדיל מפרא אדם, הנקמה שלך היא נקמה פאסיבית. לא עשית לו שום דבר רע. אלא עשית לעצמך רק טוב. ועל זה מגיע לך ציון לשבח.