החוויה

"את יודעת את מי פגשתי?" 'שאלה נילי בהתרגשות את חברתה שבהתה מבעד החלון של בית הקפה.        

"רינה ,שמעת את מה שאמרתי?!"רינה!!"קראה בהתרגזות כשלא הגיבה.                

רינה הסתובבה בבהלה לעבר חברתה.

"למה  את צועקת?-"

"קראתי לך ולא ענית...-" 

"לא היה קורה כלום אם היית קוראת שוב. טוב"-המשיכה רינה בקול פייסני "מה רצית להגיד לי"

"את יודעת את מי פגשתי" 

"את מי?"

"את זוכרת את הטיול בן החמישה ימים שהתנועה ארגנה עבור כל כיתות ט'?"

"כן, אני זוכרת אותו.את היית במצב רוח מיוחד.הסתובבת בריחוף כסהרורית .כששאלתי אותך שוב ושוב מה קורה איתך ענית לי, שום דבר.לא האמנתי לך.אולי תספרי עכשו?"

"זוכרת את המדריך שכל הבנות התאהבו בו?"

"כן" ענתה רינה ברכות,בעניים מצועפות וחולמניות "הוא היה חתיך,גבוה,שבלוריתו השחורה התנופפה בכל משב רוח"

"אותו פגשתי!"אמרה נילי בעליצות.

" מה את  אומרת?!"

"אז לא סיפרתי לך מה היה,כי לא רציתי לחלוק עם אף אחד את החוויה שעברתי ביום הראשון של הטיול"אמרה בחיוך מסתורי.

"נו, ספרי לי!"האיצה בה רינה ברכנה קדימה לעבר חברתה,וגווה דרוך.

עיניה של נילי כהו ,מבטה הוסט כשהזכרונות עלו.

"זוכרת שהטיול היה קשה?תעינו בדרך ורק לקראת ערב מצאנו את המסלול"

"נכון,לכולנו  היה קשה,אבל לך במיוחד"

"אין לך מושג עד כמה!כבר מהתחלה התרמיל היה כבד,וכל עוד המסע המשיך,משקלו הכביד יותר ויותר...הגב והכתפיים כאבו כל כך,בקושי גררתי את עצמי.השתרכתי מאחור,ונשארתי האחרונה בטור.הייתי מיואשת. לא ידעתי מה לעשות.אף אחד מהחברים לא הציע לעזור.כל אחד היה מרוכז בעצמו והלך קדימה.לא שמו לב שנשארתי מאחור.עצרתי.לא יכולתי לזוז.מרוב עייפות רציתי לשכב על האדמה ולשכוח מהכל.לפני שקרסתי הרגשתי שמישהו משחרר אותי מהתרמיל.הסתכלתי לאחור וראיתי את המדריך מוריד ממני את התרמיל ומעלה אותו על תרמילו"

"וואווו"

"כן וואוו!"  אמרה נילי בעיניים נוצצות,"הייתי המומה.חייכתי אליו,ואמרתי תודה.הוא החזיר לי חיוך מעודד,ובלי לומר אף מילה לקח את ידי אחז בה והוביל אותי לעבר הקבוצה.התרגשתי כל כך .בקושי נשמתי,לא רציתי שזה יגמר,אבל כשהגענו אליכם הוא שחרר את ידי והתרחק.התאכזבתי שזה נגמר.

"זהו?"

"כן.זאת היתה החוויה הרומנטית הראשונה שלי. הייתי מאושרת"