מה שלמדתי ולא ידעתי,,,,,,,,,,,,,

פרפרזה על דברי רינו צרור:הוא טוען,שבכל פעם כשמדברים בתיקשורת על בעיות התקציב,עולה הנושא :משכורתם של אנשי צבא הקבע,בעיקר של הקצונה,על ידי התיקשורת ,שמציגה לציבור את המשכורות הגבוהות של הקצינים ואת העובדה שהם פורשים כבר בגיל 45.התיקשורת(ואף בקהל,היה עצבני אחד,שחזר ,וצעק שצריך להפסיק את זה.עד שהיסו אותו)הגיעו הדברים בגלל יחס זה של התיקשורת,לידי כך,שכשהקצין בעל הדרגות על הכתף יוצא עם משפחתו לבילוי,הוא מחליף את מדיו לאזרחי,,כמו החייל החרדי שעומד לשוב לביתו,לבני ברק.
דעתי האישית,לא בנושא התיקשורת,אלא לעניין עצמו היא מתוך הכרות אישית של בעלי דרגות גבוהות וצורת החיים שלהם.(בני משפחה קרובים ומורה של תלמידים לא מעטים, שאחד מהוריהם שרת בצבא קבע)
משפחות די רבות של חיילי צבא הקבע נהרסות בגלל דרישות המיקצוע.אין יום ואין לילה.בכל רגע אתה עלול להיקרא למשימות.אשתך נושאת בעול הבית והילדים בעצמה.אף פעם אין לדעת מתי אב הבית ישוב.לפעמים בשתיים בלילה אפילו(והוא אדם הגון ולא מתפרפר)ולפעמים הוא לא שב,אלא מגיעים מודיעים ממצ"ח עם רופא מקצין העיר.או מודיעים שהוא ניפצע במשימה עלומה.יש תורנויות.החיים אינם יציבים ולא מסודרים.לא רק אצלו,אלא בגלל תפקידו,כל המשפחה חיה בחוסר ביטחון.לפעמים מעבירים אותם לסביבה גאוגרפית שונה,גם שבתות וחגים אינם מסודרים.
לאחות או רופא בית חולים יש יותר סדר בחיים.האחות יודעת מתי היא תורנית.הרופא ניקרא לפתע ,אבל בית החולים שלו בדרך כלל אינו רחוק מביתו.ומזמנים רק את הרופא שהוא יודע שהוא כעת בכוננות (ומקבל על יום זה שכר נוסף)יכולתי להביא עוד תאורים של חייו הקשים של איש קבע.שלא לדבר איזה מתח חיים כאלה גורמים במשך הזמן במשפחתו.המשכורת הגבוהה היא רק בדרגות הגבוהות ביותר .אז
לדעתי האישית,מגיע להם,בגלל השחיקה ובגלל ההקרבה,לפרוש מוקדם יותר מכולנו.שלא לדבר שלא פעם בתפקידם הם מסכנים את חייהם ובכך את ביטחון משפחתם.אם לא שמתם לב לעובדות אלה, מטרתי ברשומה זו היתה שתתנו דעתכם על חייהם של אנשי הקבע..
אף כי אולי עשיתם זאת גם בלעדי.הלא לרובנו יש נציגים בצבא העם,כאלה ואחרים.ותחשבו על זה....
ואתם,אם דעתכם שונה,אכבד.
אני מפרגנת להם מוכירה אותם ,,אבל ככה זה אצלינו לא רק הם,
כמו שאני לא מסכים עם השטחים הרבים שברשות הקיבוצים,אבל אני בדבר אחד מסכים איתם:השויון בין החברים.
אחד עובד ברפת ,שני בלול ,שלישי בפלחה ורביעי חשמלאי כי ביום חמישי כי אשתו לומדת פסיכולוגיה ביום שישי בלבד. וכו וכו.אני מניח שלא כל אחד הכתיבו לאן ילך ויעבוד ,בטח יש בזה גם המון רצון ויש גם ועדת השמה שקובעת נטיות לעבודה וכ.
כך גם באזרחות:אף אחד לא הכריח ולא מכריח לאן ללכת לעבוד,נכון שיש פה ושם אילוצים.
עם כל הכבוד לקצונה הצהלית אני לא חושב שבגלל התפקיד שלהם שדורש מהם להיות רחוקים ונעדרים מהבית אזי מגיע להם פנסיה מגיל 45.
כל עבודה והחסרונות שלה,ואני לא מכיר אף עבודה שבשל זה מקבלים פנסיה מוקדמת של גיל פרישה 45.
כמו בקיבוץ:יקום הרפתן ויאמר רבותיי אני כל היום בחארה ובריחות ובבוץ מגיע לי תוספת סירחון ולשם כך יקוצר יום עבודתי או לסירוגי סירוגין הפנסיה שלי תוקדם.
יקום הלולן ויאמר :לי יש צפצופים באוזניים שעד כדי כך אני לא שומע אף אחד וכל היום אני אומר :חזור שנית"שלא נדבר על עדת התרנגולים הכפויית טובה.
ולא נגמור עם זה.
צריך לפחות ארבעים וחמש שנות עבודה .
אנחנו שוכחים שהם בתפקיד מגיל צעיר ואז
למרות הכל יפרשו בגיל חמישים לפחות חלקם.
2. תגמול דיפרנציאלי צריך להיגזר מרמת סיכון וקושי שונה. לא הרי מפקד מגל"ן כהרי ראש ענף בקריה; אין דין מפקד פלגה בשייטת 13 כבעל מקצוע טכני במרכז הארץ.
3. יש פער גדול בין השכר לבין גילום הכנסותיו של משרת הקבע על ההטבות השונות (דיור, ביגוד, לימודים על שבון הצבא וכל כיוצא בזה).
4.גיל הפרישה הנמוך - שערורייתי.
בזה הרגע ניתנת לך תוספת הצחקה.את הפרעון תבקש מהנהלת מוטקה.כי בזכות ההצחקות שלך מצב הרוח שלנו כאן הבלוגרים,עולה.