דעה אישית
נשים שמתלוננות תלונות שווא על הטרדה מינית לא מייצגות נשים.
בדיוק כמו שגברים שמתלוננים תלונות שווא על נשותיהם, כדי לשפר את מעמדם במאבק גרושים לא מייצגים גברים. גם מי שמלשין כזב למלשינון מס הכנסה לא מייצג גברים.
בין התגובות לפרשת סילבן שלום בלטו אלו שמיהרו להיבהל מה”גל”, “המתקפה”, “קומנדו הנשים”. בגלל מקרה ברלד אחד של תלונת שווא, ותלונה עכשווית שלא ברור כלל תאם היא תלונת שווא רק ברור שמדובר בארוע ישן, גברים נכנסים למקלטים? רצים מבוהלים ברחובות? נשים מרגישות שלעולם לא יאמינו להן?
הפניקה מראה שמראש אלימות מינית, בניגוד לצורות אחרות של אלימות היא עדין תופעה מוטלת בספק. עדין לא הוכחנו שיש דבר כזה והוא חלק בלתי נפרד מחייהן של נשים. עדין יש סימן שאלה גדול מרחף מעל כל תלונה. עדין יש גבול מטושטש בין מיניות רגילה לאלימות מינית. לכן אם יש מתלוננות שווא הרי זו הטלת ספק בעדותה של כל אחת בעתיד, ומיד מדברים על מגיפה ותופעה ופגיעה חברתית אנושה.
האם בגלל שאנשים משקרים לביטוח על רכב שנגנב לעולם לא נדע מהי גנבה, וכל אדם ישר יכול להחשד בגניבה? לא. אנשים משקרים. לפעמים על פגיעה מינית לפעמים על חלקם בשחיתות. אבל רק במקרה של אלימות מינית קיומן של שקרניות מאיים להרוס את אמינותן של הנשים כולן?
נשים שמחליטות להתלונן אחרי 15 שנה לא אמורות לקדם אג’נדה זו או אחרת של נשים. מספיק כבד להן ומסובך להן. כבר 15 שנה היא שומעת בראש בדיוק מה שנאמר עכשיו בתקשורת. מה פתאום עכשיו? ומה היא מרוויחה ומי מפעיל אותה. אולי היא רצתה? למה היא לא צרחה וזרקה עליו כד?
אני כמו כולם לא יודעת מהי "האמת" שבמקרה זה.
אולי היא אומרת אמת אולי היא כלי שרת במאבק פוליטי.
קשה לי לראות את הסיבות של אישה בעלת ניסיון בחיים לשקר ולרסק ככה את החיים שלה אבל אולי יש לה.
אולי היא לא שיערה מה יקרה אחרי שתספר את הסיפור. אולי היא רצתה לשים את האירוע מאחוריה אבל לאור האפשרות שהוא יהיה נשיא היא החליטה שהגיע הזמן לעשות מעשה. אולי הסוד כבד יותר מאשר מה שקורה לה עכשיו.
בכל מקרה היא לא חייבת לחשוב עלי ועל נשים אחרות כשהיא מקבלת את ההחלטה שלה. היא צריכה לעשות את החשבון שלה, היכולות שלה, האמת שלה, החיים שלה.
מי שקושר את האמינות שלי ושל חברותי לאמינות של מתלוננת זו או אחרת הוא הבעיה האמיתית. האמינות של נשים אחרות אינה תלויה באישה זו או אחרת בדיוק כמו שקיומם של אנסים לא הופך את כל הגברים לאנסים.
מי שחש אימה כי נשים מתלוננות, גם על דברים שקרו מזמן, אמור להבין שנשים לא נותנות שירותים מיניים כחלק מהמחוייבות המקצועית או האישית שלהן. הוא צריך לעכל את זה שנשים עשויות להתלונן ולא לקבל בשתיקה שימוש מיני בהן נגד רצונן. הן עלולות להעז להתלונן דווקא כשאתה עומד לקבל קידום.
עוברים הימים שחלק מפינוקי התפקיד הצבאי/הפוליטי היה נגישות לא מוגבלת לנשים. או לפחות השימוש הזה עלול להיות מסוכן. אין מה לעשות. גברים צריכים באמת לשים לב אם נשים מעוניינות בסקס איתם. מי שמפחד מהתהליך הזה שיפחד זה בכיו של העריץ הנגזל והבכי הזה מלווה כל מהלך של נשים לבסס חברה שמכירה בכבוד האדם שלהן.
הדיון הציבורי לא צריך להשתתק בגלל התיישנות משפטית.
יש משמעות לערכים חברתיים מעבר להגדרות הטכניות של המשפט.
אם אכן הפעיל את שררת תפקידו כדי שפקידה תשרת אותו מינית הוא לא יכול להיות נשיא. הוא גם לא יכול להיות שר בממשלה שמייצגת ציבור ישראלי.
אם לא עשה כך שיתבע אותה לדין על הוצאת לשון הרע. שיבחן בפוליגרף.
בתור מועמד לנשיאות שיראה שיש מקום לנשים להתלונן על אלימות מינית וכי מי שחף מפשע לא צריך לפחד.
האג’נדה הנשית ברורה לנו. לרובנו.
המטרה הנשית הקולקטיבית היא להפחית הטרדות מיניות. אפילו לחסל אותן אבל בואו נאמר שזה אוטופי. הדרך היא לייצר מקסימום מודעות לעובדה שבחברה מתוקנת, ראוי שמקומות עבודה ויחסי מרות המתקיימים בהם יהיו נקיים מהטרדות מיניות.
מן הראוי גם שגברים בשגרה יכבדו נשים בכל מרחב ציבורי או פרטי אחר, יתאמצו, יתגברו, יאמצו כללי נימוס וכן, גם כללי תקינות פוליטית ולא יטרידו מינית נשים. נקודה. אין מה להתווכח על זה.
היא שמבינה בפסיכולוגיה של הנושא,לאחר ששאלתי אותה,מדוע רק אחרי 15 שנה,ענתה לי שלוקח זמן רב עד שה"נאנסת"(אצלה זה בלי מרכאות)