פרס ישראל ביום העצמאות הוא בעד ישראל או נגד ישראל.

עד מתי אפשר לפסוח על שני הסעיפים,אין אני יודע,אבל דבר אחד אני יודע שאי אפשר להיות בעד ונגד אותו הדבר.לדוגמה לקבל מהמדינה פרס יוקרתי,לאומי ומצד שני להכריז בטלויזיה קבל עם ועדה " כדי להתגייס לצה"ל,הנוער חייב  לשאול את פי הרב" אם הרב יגיד לא אז יהיה לא. לפי תפיסת עולם זו הבטחון הוא דבר לא הכי חשוב למדינה,אלא,דבר משני לבד.זה אומר אם נותקף צריך להרים ידיים,המדינה זה לא העיקר,אלא התורה [אפילו לא העם,אין עם בלי ארץ] .היינו עם כזה במשך אלפיים שנה בגלות.מה לא היינו? היינו למרמס לרגלי הגויים,עשו בנו כחפצם,הרגו אותנו בכל עת שחפצו בכך.אבל הרבנים לימדו אותנו שאנחנו עם סגולה.איזו סגולה.?סגולה לעלות על גרדומים.אנחנו עם נבחר,בחרו אותנו למה? לנשק את רגליהם וידיהם של הפריצים.עם הספר?   כן והגית בו יום ולילה,בתפילות.אמרו לנ ו זה חובה לעשות כך,כי הקדוש ברוך הוא יציל אותנו מידם.הוא הציל אותנו בזכות חובת הגיוס.יש להבהיר לכל אלה שהם נגד גיוס לצבא שהצבא שלנו הוא לא רק חזק,הוא גם צודק,ויש לו גם כבוד.ואין לתת פרסים לאומיים ישראליים [זה ביום העצמאות]  לאלה שאומרים הרב קובע [לא לשרת] ולא החוק במדינה. אלה לא ראויים לקבל פרסים.בכנסת כל חבר כנסת נשבע אימונינם לכנסת.מתברר שיש כאלה שנשבעים שבועת שווא למדינה.עם אלה צריך לבוא חשבון בכל ימות השנה.