הולך רכיל

הייתי רוצה לראות את האבא המטומטם הזה ש שומע ובלי לשאול מי איך ולמה רץ לספר לבת סיפור על חבר שודד שהיא עומדת להינשא לו רחמנא לצלן.
האם רכילות היא מחלה? זו שאלה שאנו צריכים לשאול את עצמנו כנראה וכן. היא מחלה של יכנס שמשעמם להן ואינן יודעות איך להעביר את הזמן. סיפור הרכילות המפורסם הוא על אישה זקנה שסיפרה לחברתה כח=י נכדה הדליק גפרןר. השכנה סיפרה לשכנתה כי השכנה שלה סיפרה לה שנכד שלה הדליק גפרור וכמעט שרף את מפת השולחן וכך עברה הרכילות משכנה לשכנה כשכל אחת מוסיפה נופך משלה והשכנה האחרונה יצאה לרחוב וצעקה כי השמועה שקיבלה אומרת שהעיירה עולה באש.
אז אם שמעת רכילות תבדוק במוטקה. שם לבטח תמצא כתבה שתכחיש או תאשש את השמועה. כמה נשים נפגעו בגלל רכילות מורשעת? קשה לדעת

הגרועה מכל היא הרכילות של התיקשורת שמעמידה את הרכילות כאילו היא עובדה מוגמרת .בלי לבדוק עד הסוף .אנשים רבים חושבים שאם זה כתוב אז זה נכון.מה שצריך זה תמיד לשאול"על סמך מה אתה אומר את זה"מהן העובדות.לא לאכול הכל מפי התיקשורת כאילו זה דבר ה' מסיני.לך אני לא צריכה לומר זאת.

איסורי רכילות ולשון הרע נלמדים במקרא . אתחיל בפסוק הידוע לכל "לא תלך רכיל בעמך, לא תעמד על דם רעך אני ה'" (ויקרא יט, טז). לא בכדי הצמידו את המילים הילוך רכיל לעמידה על דמו של הזולת. התוצאה - "לא תעמד על דם רעך" נתקבע בעת האחרונה בחקיקת הכנסת בעניין חובת הצלת הזולת (חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח - 1998).
ואמשיך בעוד פסוק "איש מרעהו ה?שמרו, ועל כל אח אל תבטחו, כי כל אח עקוב יעקוב, וכל ר?ע? רכיל יהלוך" (ירמיהו ט, ג).
ומי זה הרכיל ? זה שמעביר דברים אחד מהשני ומוציא לשון הרע .
יש חוק שמבהיר את הנושא והוא :
"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" כולל איסור חוקתי של פגיעה בכבודו של אדם באשר הוא אדם (סעיף 2) וזכות להגנה על כבוד זה (סעיף 4). פשיטא ששמו הטוב של אדם הוא חלק מכבודו, כדברי השופט ברק : "לשון הרע הפוגעת בשם הטוב פוגעת בכבוד האדם של הנפגע"
לדעתי אנו שרויים בחברה שחיה משידור חדשות אחד למשנהו, מכותרת אחת לרעותה הן לחיוב והן לשלילה .
לכן צריך יותר מתינות , לחשוב שניה לפני התלהמות , אולי לנסות לכבד את הזולת כפי שהיינו רוצים שיכבדו אותנו .
ואסיים כמאמר חז"ל: "הדן את חברו לכף זכות, דנין אותו לזכות"