מ"שובר שורות" ל"יום השואה"
הערה מקדימה: בשל קשיים טכניים להכניס כאן תמונות או קישורים ניתן לקרוא את הפוסט שלי גם כאן
http://cafe.themarker.com/post/3088176/
מ"שובר שרות" ל"יום השואה" כן ,הכותרת מפריעה גם לי.
"שובר שורות" היא סידרת טלוויזיה רבת פרקים המספרת על מורה לכימיה שהפך להיות יצרן "מת" (סם המיוצר במעבדה). היצור מכניס אותו לעולם של פשע ואלימות ולאט לאט הוא הופך להיות חלק מהעולם החדש שלתוכו הוא נכנס.
הסידרה זכתה בעשרות פרסים על התסריט ועל המשחק.
צפיתי בה לאורך תקופה ארוכה יחסית- פרק בכל יום. מדובר בהרבה מאד פרקים (יותר מ-60).
במשך תקופה זו הפכו דמויות הסידרה לבני בית אצלי. צחקתי אתם, בכיתי אתם, ובמיוחד- הייתי במתח לאורכו של כל פרק
. אז מה הקשר בין סידרת מתח בסגנון "הוליוודי" ובין השואה?
הנושא שהטריד אותי היא התפתחות האישיות של הגיבור הראשי שמלווה בדילמות- דילמות מוסריות.
האם זה יכול לקרות לכל אחד מאתנו? האם ל אחד מאתנו יכול, בסיטואציות מסויימות להפוך לאדם לא מוסרי עד כדי שבירת כל הערכם הבסיסיים?
בסרט "שואה- סיפורה של משפחת וייס" מסופר על משפחה יהודית מתבוללת ודרכה מתחילת הפרעות ביהודים ועד לתאי הגזים. בין השאר מסופר על שכן טוב של המשפחה שמתגייס לצבא הגרמני ולאט לאט הופך להיות חיית אדם .
סטנלי מילגרם החוקר הראה שאנשים מוכנים לעשות מעשים אכזריים כאשר הם מצייתים לסמכות. אדורנו מצא דפוס אישיות שנוטה לדעות קדומות שהוא כינה בשם "אישיות סמכותנית". אותו דפוס אישיות שיכול להפוך לחיית אדם עקב תכונות בסיסיות הטבועות בתוכו.
ומה בסידרה? בסידרה יש לנו אדם טוב, מורה לכימיה, סוג של "חנון" אשר הולך ומשתנה לאורך אירועי הסידרה. החוקר זימברדו קורה לזה "כוחה של הסיטואציה".
בתחילה וולט- גיבור הסידרה מגלה שהוא חולה סרטן ועל מנת לדאוג לקצת כסף עבור הטיפול ועבור עתידה של המשפחה הוא מיייצר את סם ה"מת". לא- הוא לא רואה לפניו את אלפי המתמכרים ל"מת" ומה שהסם עושה להם- הוא גם מחליט בהחלטה מודעת לפעול בניגוד לחוק. האם אנחנו היינו פועלים אחרת?
ידועה מאד הדילמה שבה אדם גונב תרופה על מנת להציל את אשתו: האם נעמיד אותו לדין? איזה עונש הוא יקבל?
בהמשך וולט ממשיך לפעול בניגוד לחוק אך בכל פעם לא מדובר ביוזמה "נקייה" שלו אלא במצב שבו עליו להציל את עצמו, את משפחתו או חבר טוב. האנשים שהוא שותף בחיסולם הם לא אנשים טובים- הם פושעים שהיו כבר מסובכים במסחר בסמים או בהרג של אנשים ושוב אנו עומדים בפני השאלה- האם מותר לאדם להיות מעורב בהרג של אנשים אשר בעצם ראויים לעונש מוות?
אנו יודעים על חבורת ה"גדעונים" אזר חיסלה פושעים נאציים אחרי מלחמת העולם השנייה- האם כולם מתנגדם לפעולה זו? גם פושעי "מינכן" חוסלו מבלי להביאם לדין?האם יש מישהו החולק על פעולה זו?
נכון- אין כאן הקבלה. וולט גיבור הסידרה פועל מתו מניעים אישיים ולא מתוך מניעים של צדק אבסולוטי. בשלב מסויים הוא מפסיק לראות- לא רואה את סבלם של המתמכרים, לא מסוגל להבחין בחומרת מעשיו ומתחיל להצדיק את פעולתו במונחים של "אין ברירה" ו"טובה אישית".
כנגדו עומדת הדמות של ג'סי. לג'סי שותפו לפשע לא איכפת לעשות כסף מסמים אבל יש לו קווים אדומים וייסורי האשמה שלו מביאים אותו לדרך אחרת. זהו ה"סופר-אגו" של הסידרה- הדמות שאומרת לנו מה נכון ומה לא ומתי אדם יודע שהוא עבר את הגבול – לא הגבול הפלילי (גבול זה נחמה בתחילת הסידרה) אלא הגבול של המוסר האישי.
בשואה נחצו כל הגבולות. כמו אצל וולט החיילים הנאצים הפשוטים (לא מדובר כאן על הדוקטרינה הנאצית) הפסיקו להרגיש את האחר, הפסיקו לתת לעצמם דין וחשנון על מעשיהם ונתלו בתירוץ של "ציות לסמכות".
ואם אנחנו במצבו של וולט- איפה היינו עוצרים? חומר למחשבה......
רוצים לדעת יותר על סרטים וסדרות בטלוויזיה? רוצים לדווח לכולם על סרט טוב או תוכנית טובה שראיתם? רוצים לקרוא ביקורת על תוכניות החג?
בואו הצטרפו לקהילת סרטים וטלוויזיה....