גילעד יום השנה הרבעי לחטיפת החייל גלעד

לב של אמא כואב ודואב אל בנה חפץ להיתקרב לגעת ללטף את ראשו ולהרגיע את נפשו. תשעה ירחים נשאה בתוכה את בנה גיל-עד את השם נתנה כדי שידע גיל לעד כך תיפחה וגידלה והעניקה אהבה. והנער בגר והתחייל לא מכבר יצא שש ועליז ללבוש המדים ולהיפרד מהגינס. בשבי נפל בידי האוייב ובאפלה הוא יושב וחושב על חיו על הוריו ואחיו ומצפה לרגע שיצא ללא פגע וישוב לביתו ולחיק משפחתו. מי ייתן וישוב אלינו במהרה גילעד חני מור