מחג לחג,עוד לא הספקנו להפרד מפסח,נפלנו ישר למופלטה והמימונה.

בשל ריבוי החגים והחופשים נראה שלא נותר זמן פנוי לעבוד.ביום השואה והגבורה לא בדיוק מתאים לעבודה.לזכור ולהתיחד זאת לא רק מצווה אלא חובה. עם שלא זוכר הוא לא עם הוא עדר רב. מיד לאחר מכן יש לנו את יום העצמאות.אם לא נחגוג את היום הזה הרי לא נהיה עצמאיים,נהיה רק עבדים למנגל בפארקים.לאט לאט מתקרב לו ל"ג בעומר.איך לא נזכור את שמעון בר יוחאי שביקש לשמוח אחרי מותו ולא להתאבל.אם לשמוח הרי לשרוף במדורות גדולות הכל מה שבא ליד.ל"ג בעומר זה יום אחד בא לחזק אותו שבועות שלושה ימים.הרי זה חג הביכורים שלנו.איך אפשר בלעדיו? אם שמחנו הרבה במימונה,ל"ג בעומר ושבועות בא לנו באמצע הקיץ תשעה באב ,קצת לשנות לנו את מצב הרוח ולבכות ולבכות על חורבן הבית לפני אלפי שנים.ולא אחת עולה השאלה האם אי אפשר לרכז את כל חגי ישראל בשני מועדים.1] חגי ישראל שיש להם בכיה לדורות כמו יום כיפור ,תשעה באב וכו',את כל הצומות ליום או ליומיים בלבד.2] את כל החגים השמחים כמו חנוכה סוכות,פורים וכו' ולחגוג בשימחה.מה כבר יקרה לנו אם יקום לנו רב רם ונישא ויציע לעשות זאת.האם אלוהים יכעס עלינו או ישמח איתנו.?כמה שאנחנו כולנו מכירים את אלוהים הוא ימשיך לשתוק ולשתוק ולא יגלה לנו את צפונותיו.
שיהיו לנו מועדים לשמחה.
נ.ב. - עם ניכר לעיתים באחדות ובחגים ובמועדים יש נגיעה זו או אחרת בעניני חגיגות / או לחילופין אבל לאומי
יש לי נ.ב משלי אם אלוהים הוא פרי דמיונו של האדם והוא אכן כך לפי דעתי כפי שכתבת,הרי הוא רואה ושומע בדרכו הוא ובאמצעיו שלו.האדם הוא זקוק לאלוהים,לכן הוא ברא אותו מושלם.
ליל מנוחה.
הדתות אינן מיסטיות ובודאי לא באות מאלוהים.הכל דווקא בא מהאדם.[משה רבנו,ישו ומוחמד כולם מתו מיתה רגילה] אף אחד לא הביא את תחיית המתים.כל מנהיגי הדתות אז וגם היום,הם אנושיים כולל האפיפיורים והרבנים הראשיים של היום.הם נבחרים לתפקידיהם על ידי בני אדם בני תמותה.