שתי זוויות הכותל

יש אנשים עם לב של אבן יש אבנים עם לב אדם..... כתבת של אחת מרשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם ביקרה בירושלים, וכפי שכל אורח בעיר עושה במוקדם או מאוחר דרכו לכותל גם היא הגיעה לפנות ערב לאחר יום מעייף בעיר המרתקת ירושלים אל הכותל. היא התבוננה במרקם האנשים השונים העומדים למרגלותיה של החומה ההיסטורית הגבוהה צפתה בעניין בכל אותם מאמינים שבאדיקות נעים ומזמרים מי בקול ומי במלמול את התפילות שבלבם כלפי בורא עולם. במיוחד הרשים אותה איש הלבוש בגדי יום חול רגילים ללא קישוטים הנע ומתנדנד לכל הכיוונים, בדבקות ייתרה ופנים מלאי כאב הוא עשה את שחשב ונראה לאורחת כרצון הבורא. היא צפתה בו בעניין רב שעה ארוכה. האיש גמר את התפילה קיפל את טליתו והחל לצאת לכוון הדרך המוליכה העירה. היא עקבה אחריו מעט ואחר כמה דקות אזרה אומץ וניגשה אליו. בירכה אותו לשלום והציגה עצמה, ביקשה את רשותו לשאול אותו כמה שאלות. האיש החזיר לה מבט מצודד ואישר בנענוע ראש יהודי טיפוסי שאין דרכו אצה לו והוא יענה ברצון לשאלותיה. "האם אתה מתפלל ליד הכותל לעיתים קרובות?" "כן" הוא ענה יום יום כבר ארבעים ושלוש שנים. "ועל מה אתה נושא תפילה ? מה אתה מבקש מבורא עולם?" האיש נשם עמוק וענה "שאהיה בריא ? שילדי יצליחו בעבודתם = שתהיה הפרנסה מצוייה למשפחתי ? שלא יהיו מלחמות ושנגור עם שכינינו בשלום" ואז שאלה אותו "כל יום את חוזר על אותה תפילה?". "כן בהחלט!" הוא ענה. "ומהי הרגשתך לאחר התפילה הכנה הזאת כיצד זה נראה לך לאחר ארבעים שלוש שנים?" ללא היסוס הוא ענה בקול בוטח ושקט "אני מרגיש ? שאני מדבר אל הקיר!" בביקור האחרון התאכסנתי במלון המלך דוד בירושלים לא רחוק מרחבת הכותל. אינני יהודי דתי או שומר מצוות בכל זאת ירדתי לבקר את המקום הקדוש לכל כך הרבה אנשים בעולם כולו. בעת לכתי לכוון ראיתי איש כבן שישים או קצת יותר הולך באותו כוון. ראיתיו בחדר האוכל במלון ושמעתי מין האנגלית שלו שהוא יהודי דרום אפריקאי. עיניי עקבו אחריו ממרחק מה. הוא ניגש לכותל השעין עצמו ומלמל "אלוהים אני אלמן - ויש לי בת אחת והיא כבר מתקדמת בשנותיה" "בבקשה עשה עמדי חסד ? מצא לה חתן בכדי שבעודי בחיים אזכה לראות נכדים ? אנא ממך" וכפי שמקובל - רשם את בקשתו על פיסת נייר והתרומם על קצות אצבעותיו להכניס הפתק בין חריצי הקיר הענק. יען כי נאמר לו כי ככל שיצליח לשים הפתק גבוהה יותר בקשתו מהכול יכול תגיע אליו מהר יותר. עת שירד חזרה על כף רגלו מעד ונפל אחורה על הרצפה הקשה ונחבט. איש גבה קומה בערך בגיל ארבעים שעמד מאחוריו חש אליו לעזרה והרימו מהרצפה ושאל לשלומו ודאג להשקותו מעט מים שהיו בבקבוקו. הזקן הרגיש קצת פיק ברכיים וליבו פעם מהר אבל בעיקרון אמר לצעיר שעזר לו שהוא בסדר. הם נכנסו לשיחה קצרה באנגלית, ואזי התברר שהאיש הצעיר הוא יהודי מקנדה בביקור בארץ ישראל וגם הוא מתגורר במלון המלך דוד שאינו מלון זול בירושלים, רק אנשים אמידים מתגוררים בו. ואז שאל הזקן את הצעיר אם הוא יכול להזמינו לקפה או משקה במלון אחר הצהריים כמחווה על העזרה שהושיט לו כשמעד. המשך בדף הבא.......