משנאלמה וחלפה תרועת הפסטיבלים

הבה נהנה מהארוע הגדול או אולי נכנה זאת מהחגיגה הגדולה שבה כיבדנו את המדינה ביום עצמאותה. הרכנו ראש בפני הנופלים והדמעום טרם יבשו. חגגנו את יום הולדתה של המדינה. אז הבה ניתן לעיניים לראות את הירוק ולא לחזור מיד לרואי השחורות. ניתן לשקט של אתמול לתת מעט רוגע לנפשנו מכל התחזיות השחורות שמנבאים לנו.
עדיין אפשר לברך חג עצמאות שמח.

איש יקר,
בטוח היני שהינך כבר יודע, משווע תובע, מקווה הינך רע (חבר), מזהיר אור ואימרה, מאשים, מייחל כפרה, באשר משפטך תחושתך, אינו פסק דינך ואינך בו טובע, על היותך, רוחך, בכבודי לכבודך, מוריד כובעי למולך, עמיר

אני מסכים איתך, מה שהיה הוא שיהיה,העניים ישארו עניים, למי חולם על קורת גג משלו ימשיך לחלחום, אבל טוב שיש ימים שמחדדים את זכרון השואה, חללי המלחמות, וטוב שיש מדינה יהודית ולפיכך מגיע לה ולנו לחגוג את יום הולדתה, שא ברכה.