אני, אפסי ואין בלתי...1

זה התחיל מסיפור/בדיחה ששמעתי. ומעשה שהיה, כך:
"אדם מתעורר יום אחד ומגלה שרק הוא נותר בעולם. אין נפש חיה. אנשים, חיות, עופות. כל החי נעלם מעל פני האדמה.
הוא נלחץ, מסתובב כמו סהרורי, מטלפן לכל מי שהוא מכיר - אין איש.
מדוכא, הוא עולה לראש בנין משרדים גבוה וקופץ.
בדרכו למטה, בעוד הוא צונח אל מותו, הוא שומע פתאום טלפון מצלצל באחד החדרים...."
זה היה הבסיס לפנטזיה שלי:
אני לבד בעולם. כולם נעלמו איכשהו. איזה כיף !!!!
לא צריך לרוץ אחרי הכסף. כל העולם פרוש לרגלי. מה שארצה - אקח.
אוכל להכנס לכל חנות ולקחת מה שארצה. הרי אין איש, ולכן אין בעלים. הכל שלי.
אוכל? אין בעיה הרשתות מלאות בסחורה אבחר מה שאני רוצה.
כביסה? לא נחוץ. זורקים וקונים, סליחה, לוקחים חדש.
אוכל לקחת כמה סרטים שארצה בספריית ה DVD . (אז טרם היה אינטרנט).
להתנייד? אבחר איזה מכונית שארצה. ייגמר הדלק? אקח אחרת.
===
יש חסרונות, תאמרו?
לא! זו הפנטזיה שלי והיא פנטזיה אופטימית !!
מאי 2014
אבל הדבר העיקרי שאני עמדתי עליו בתחילה זהו מצב של העדר אינטרקציה עם האנשים.זה בלתי אפשרי לחיות לבד.
אולי בהתחלה תרגיש בהיי אבל אט אט תכנס לדכאון עמוק ולשגעון של כמה מגה וואט.
יש שני דברים בעולם :האחד זה השביעות רצון -שיש לך הכל בהשג יד אך מצד שני מצב האושר שלך יהיה במקרה הטוב באפס כי הוא ישאף לכיוון השלילי,
כי האושר בעולם זה רק כשאתה עושה טוב לאדם אחר או שהוא עושה לך.
כבר ציינתי שהיא אופטימית !
לא רוצה לחזור למציאות !!!
זו פנטזיה ואמנם בלתי מושלמת.
שיט !! שכחתי לקחת מצלמה..
בטח אמצא חנות מצלמות....
הצרה שהפנטזיה נגמרה ואינני יכול לחזור לשם.
נותר לי רק לספר על כך, בלי תיעוד.
באסה !
חשבת על זה, יש אולי אפשרות עקרונית לרכוש אי נידח ולצייד אותו עם כל המכשירים, מזון, ייצור מזון וכל השאר ולחיות כמו רובינזון קרוזו מודרני.
ואני בצד השני של העולם מאחרי העצים שמאלה או ימינה
לאן שתרצה ידעתי שיש לך כוחות עלומים ואתה מסוגל לבצע את זה
ולכן התחבאתי כדי לא להכנס לפנטזיה שלך
אז התחל ללכת אם אתה רוצה דלק
זו הפנטזיה שלי
אתה רואה אתה כותב נהדר מבלי שאצטרך לשפוך עליך בירה עדיף לשתות
והנה אתה מתהלך בארץ, ממש אדון על כל הארץ.
וכמו שאמרת, כלום לא חסר לך בעולמך הגדול והעשיר מכל טוב... ותאמין לי לא חס וחלילה, מתכוון לקלקל לך את הפנטזיה... ובכל זאת חשבתי, אולי... אולי חשקה נפשך, למשל... למשל לטוס ללס וגאס, נכנס למכונית הכי יוקרתית שבהישג יד, ושם פעמיך לשדה התעופה, ונכנס חופשי, חופשי. אין ביקורת דרכונים, ולא צריך מזוודות לקחת. מחייך וצועד לעבר המטוס הכי... הכי, כזה של V.I/P/... ואוי אברוך!! מאיפה תשיג טייס שיטיס אותך!!
מה תעשה אז... מ-ם בחורי??? והרי אתה יודע, לב עלול להישבר מגעגועים ללס וגאס... (חיוך) נדב.
פנטזיה = חלום. לא כל חלום רוצים להגשים.
2. הסיםור הוא חלק מתוך טרילוגיה. חכו לפרקים הבאים.
בפנטזיה שלי הכל מוכן בהישג יד ללא כל השקעה חחח
(לא צריך לממש כדי לספר......)
ואם כבר לפנטז אז שאפגוש שם את אהובתי המנוחה...
עזוב, אני מעדיף אישה איתי.
קראתי בעיון את הדילמה שאתה מציג.
ושאלתי:
מה זה לס וגאס ?
אתקן את הפנטזיה שתכלול גם את אהובתי המנוחה.
ציינתי שזו פנטזיה אופטימית.
האם מישהי מתנדבת להכנס לו לפנטסיה ???
למרות כוחות העל העלומים שבהם הוא ניחן
אני ממליץ עליו הוא בחור נחמד לא אוכל זכוכית ולא שותה נפט ומתמסטל מצילןם נוף יפה
אז בבקשה לא להדחף יש מקום רק לאחת
כתבתי: פנטזיה אין פירושה משאת נפש !!
פנטזיה = חלום. לא כל חלום רוצים להגשים.
וגם:
הסיפור הוא חלק מתוך טרילוגיה. חכי לפרקים הבאים.
פנטזיה הינה סוג של חלום, כשרק לך מ-ם יש את הזכות והשליטה התפתחות העלילה, התפאורה, התאורה וכל מה שמתרחש על הבמה/על המסך.
הפנטזיה הינה בחירתך החופשית וללכן אינך זקוק לעצה או להערות.
בודאי ישנה סיבה הידועה רק לך, מדוע בחרת במצב של המצאות לבד בעולם ,כשכל המיכמנים נחומריים( ואולי גם הרוחניים) משמשים בידייך כלי משחק ומשרתים אותך ורצונך.
אינני מכירה אותך ,אבל לי נראה( לא פרשנות. השלכה שלי) שזהו מעין מצב של ריסט , של נקודת מוצא חדשה אנושית. ממקום בו אין מקום לאנשים-אנשים נושאים מטענים, זכרונות,חוויות
מסע כבד ומעיק לעתים ולא מאפשר להמריא.
אם הקטע שהבאת הינו רק פרק מטרילוגיה,זה אומר שהמצב אינו בופני או סופי, אלא תיאור מקום עכשוי
חסר דרגות ארציות ולכן ניתן לנסוק ממנו ולרחף ולהגיע לאן שנפשך וכולך יבחרו.
אבל כאמור הפנטזיה כולה שלך.
והפירוש-כלו שלי.
בהצלחה .
נ.ב \אם מחליט לקפוץ מהחלון( במקרה הגרוע) תקפוץ מדלת הכניסה הראשית בצניחה חופשית כשליתר בטחון
תיפול על כרית.
אין זה מצבי כיום וגם אז זה היה יותר כמו ניסוי מחשבתי מאשר משאת נפש.
ברור מיד שהעלילה מלאה בחסרונות.
לא כאן המקום לפרט.
הדבר האמיתי היחיד בסיפור הפנטזיה - שאכן עלתה זו במוחי פעם.
מצד שני מצאתי אותה מתאימה כבסיס לטרילוגיה.
נכתב יפה וברור.