זו דעתי !

לא כל כך ברורה הכווונה.
נאם ניתן להרגיש כפי שלא מרגישים באמת?
אז מה?
האם כוונתך שאנו משקרים את עת עצמנו? או מזייפים?
או מחפפפים?

אשמח מאוד להבין.
בתודה

איזו אימרה חכמה"אמרתי לעצמי."מעניין מי אמר אותה"והנה מסתבר שזה כבודו,ישראל.האימרה מאד מוצאת חן בעיני.כי לפעמים אנו אפילו לעצמנו לא מספרים מה בעצם העניין.לדוגמה שאנחנו חרדים מחרדה,או יש בעיית פחד מנטישה.שיש לנו צורך באהבה.כל מיני רגשות אינטימיים של האדם.אם הוא יעז לגלות לעצמו מה בעצם התחושות שלו,מה הוא בעצם מרגיש.אז הוא יוכל או לטפל בבעיה,או אפילו למנוע אותה.אבל אם אדם אפילו אינו יודע מה פיתאום הוא עצבני,מה פיתאום הוא דואג,כשניראה לו שאין מקום לדאגה,אז הוא אינו יכול להתמודד עם זה.
דומה הדבר לאדם החושש מאויבים,אבל אינו יודע מי הם.אז איך יוכל להתגונן מהם.או איך יתכונן למלחמה נגדם,אם הוא אינו יודע איזה נשק יש להם ומי הם?
לכן, לדעתי האימרה נכונה מאד.

כל אמירה הן בכתב והן בע"פ שגורמת לצד השני לחשוב
ולהגיב זה כבר טוב.
הנה האמירה שלי לתהייתך:
חשוב לדעתי להרגיש וגם להפגין את הרגשות שמרגישים ביחסים בין אנשים .
מפני שאם אנו מדחיקים רגשות ולא נותנים להם ביטוי ? זהו מתכון למחלות ובעיות בריאות.
כמו כן הרגש הוא האמת שלנו, הוא לא בא מהשכל, הוא בא מהלב ולכן חשוב גם לקחת אחריות על הרגש.
וטעות היא להשליך את רגשותינו על אחרים כאילו הם היו אחראים לרגשותינו . רק אנו יכולים לגרום לעצמנו להרגיש רגשות ואפילו להתחיל לחוש ברגשות שחשבנו שאינם קיימים בנו.
רגשות מהווים בסיס לקשר רגשי חזק עם אחרים/ות .
זה הכוח המניע אותנו לפעול .. לעיתים מפחיד אותנו להרגיש כל מיני סוגי רגש שמגיעה אלינו בשל מאורעות שקורים לנו ונדרש אומץ רב כדי להתמודד איתם.

ישנם רגשות חיוביים כגון שמחה ,אהבה, חיבה וכו,
ןישנם רגשות שלילים כגון,כעס, שנאה עלבון,אשר מזיקים לבריאותינו
ברגשות השלילים כדאי להלחם עד כמה שניתן
אם לא ניתן כדאי להעזר בגורם שני כגון פסיכולוג

קודם כל יש להבין שנושא הוא רגש/רגשות.
וזה לא בהכרח מכוון לרגשות בין אישיים, כפי שחלק מהמגיבים סברו.
יש רגשות שבין אדם לעצמו (פחד למשל..).
-
מצד שני, כמו בכל עניין כל אינדיבידום מגיב וחש בצורה שונה.
יש המודעים היטב לרגשותיהם, ויש המתכחשים להם.
לא מעט קונפליקטים פסיכולוגיים נובעים מהמתח שבין הרגש להגיון.

מקורם מגורם חיצוני,
לאו דוקא מאנשים למשל כמו שצינת פחד
פחד מטיסה,,במירב המקרים יש צורך בהתערבות
פסיכולוגית,או פסיכאטרית ואפילו כדורים
אם אנחנו לא יודעים ממה אנחנו מפחדים,זה גם מקרה
של פסיכולוג,חרדות זה מקרים קלסיים לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי

משפט מעורר מחשבות
אבחנה מתמקדת בהבדל שבין רגש והגורם לרגש. למשל, האם מחשבות על אדם אהוב הן הגורמות לרגש האהבה או שמחשבות אלה הן חלק מהרגש עצמו? דרך אחת לפתור נושא זה היא לראות האם הרגש יכול לקרות באופן שאינו תלוי במחשבות אלה. לכן, מחשבות לגבי אדם או מצב מסוים יכולות שלא להיות חלק מרגש האהבה, היות שאדם יכול לחוות את אותו הרגש לגבי דברים רבים אחרים. אולם, האם ניתן לחוש אהבה ללא מחשבה כלשהי על מושא האהבה? אם התשובה לכך היא שלילית, אז יש להדגיש כי מחשבות על אובייקט נאהב הן חלק מהרגש עצמו.
מה דעתך ?

קשה לענות על השאלה מאחר ומעורבים בו רגשות ואז מתעוררת השאלה האם זו תחושה שיש לנו שליטה עליה או שהיא נובעת מאליה במערכת התחושות שהטבע הזין בנו. אז אם ההרגשה היא לא תחושה פיסית אלא תגובה ריגשית , יש קושי בשליטה בה אם בכלל.

על הרישא של דברייך אני חותם ללא עכבות
אני בהחלט מסכים איתך שהרגשות שלנו הם האמת שלנו ארחיק ואומר כל האמת שלנו ואמת אין מסתירים ומהאמת אין לפחד.
אני בהחלט מסכים כי רגש, כל רגש הוא כח מניע של המהלכים שאנו עושים בחיים.
אבל תסכימי שיש מי שמפחדים מהרגש וזו לדעתי טעותם הגדולה.
תודה ניצה על עעתיחסות הנבונה שלך

נכון רגשות מציפים אותנו בכל מקרה של חוויה או צער חלילה יש רגשות משפיעים ויש מפחידים מה שאני אומר זה, שאין לפחד מרגשות שמקורן באמת שלך כי אנו הולכים עם האמת.
תודה על היתיחסותך הרצינית לאמרה

מסכים איתך אך ואתה צודק בהחלט שיש הרבה קונפליקטים בין רגש להיגיון
היגיון הוא אנטיתזה מוחלט לרגשאך אם הרגש הוא באמת שלך הוא שולל את ההיגיון לדעתי במקרה כזה ההיגיון משפיע יותר בכיוון של "כדאיות" תועלתיות" ואם זה כך הרגש לא בא מתוך האמת שלך ואין הוא רגש אמיתי, כי ברגש הנובע מתוך אמת פנימית אין מקום לקונפליקטים כי ההגיון לא בא לסתור אלא לשתף פעולה בהשתלבות ההיגיון בבניית וחיזוק הרגש.
תודה חבר על התיחסותך

תרשי לי להעיר לתגובתך למ-ם
אני חושב שרק מערבולת של רגשות והגיון ביו בני אנוש שיוצרת פחדים מנוגדים לרגש ולא מאפשרים לאחד להתגבר על מישנהו אפשר להעזר בבעלי מקצוע כגון פסיכאטר או פסיכולוג שלדעתי בכל מקרה ימליצו ללכת עם הרגש שבא מתוך האמת הפנימית של האדם.

רק לשם הגילוי הנאות הטריגר להעלת המשפט בא מקריאת הפוסט האחרון שלך "ספירת מלאי" כמו הרמת הככפפה למפגשי חברי הבלוגיה באה מהפוסט שלך ועל כך תודה.

רגש לדעתי נעור על ידי "גורם" חיצוני שמביא קודם כל ל"רצון" לקבל את הגורם ולאמצו לתוכך, ואכן מחשבות על אדם אהוב הם חלק בלתי נפרד מהרגש המחשבות
העולות מהרגש מפרות את הרגש המתבטא באהבה, קח דוגמה מעצמך האם יכולת לכתוב את הפוסט או את שירי אהבתך לבת זוגך ללא מחשבה המעוררת את הרגש, זה היזון חוזר שאינו פוסק כל עוד הרגש נובע מהאמת שבתוככך ושזור בו הגיון בונה, לדעתי הרגש לעולם אינו תלוי במחשבה אלא הרגש הוא שיוצר את המחשבה, קח גם פה מעצמך, כתבת שאתה בוגר מבת זוגך בשנות דור, האם זה הפריע לרגשותיה או שרגשותיה יצרו את המחשבה של חיים משותפים לאורך כל החיים יחד, ותן לעצמך אץ התשובה הנכונה, לכן דעתי שאין לפחד מרגשות הנובעים מהאמת הפנימית שלך הרגש הוא הגורם למחשבות על אהוב/ה והן חלק בלתי נפרד מהרגש
תודה לך על התיחסותך המעוררת.

לפעמים כוחן של מילים רב יותר כשמשתמשים בהן כדי לשכנע את עצמנו שמה שאנחנו תופסים בחושינו הם המציאות שלנו ובהגיית המילים הן בופכות למציאות (למען גילוי נאות, אין לי מושג מאין לקחתי את המילים האלה אך אימצתי אותן ורשמתי לי אותן במחברת המילים החכמות שלי)

כוחן של מילים הוא באמת שבהן ואם יש בהן אמת הן הופכות למציאות כזו או אחרת רגשות נוצרים על ידי האמת שבמילים מילים אינן יוצרים רגשות רגשות הן שיוצרות את המילים בהן הן מובעות והשכנוע בא מתוך האמת שברגש לדעתי כל דרך אחרת זו "הצגה" לצרכים אחרים ולא לאמת שברגש
תודה לך על ההיחסות