שלום לכל ידידי וחבריי לבלוגיה
אתמקד בהתמודדות ובהתקדמות האיטית ולא ברגעים אפלים, חסרי ישע וכואבים כואבים מאוד...
הפעם אני הגיבורה, בגילי המופלג עברתי את הניתוח בהצלחה,
אני חושבת שרק מהרמזים תבינו שזה פשוט לא קל, ואפילו מתיש.
הראש שלי נפגע מחומרי הרדמה ארוכים, ראיתי הזיות, דיברתי לא לעניין, אפילו את הבית שלי לא זיהיתי.
אבל כל הזמן חשבתי מתי אני אחזור לכתוב במוטקה, אין לכם מושג כמה אתם ממלאים את חיי.
היום יש קרן אור בערפל, אני חשה הרבה יותר טוב, מה שבאמת מפריע לי הם הכאבים באזור הניתוח,
ההערכות לקראת שובי הבייתה דרשה טיפול סביב השעון של 24 שעות ביממה, של מטפלות שסייעו לי,
קשה לי לתאר עד כמה הבת שלי דאגה לכל מחסורי, מטיפול רפואי, תרופות וצוות, וסרבה בכל תוקף שאעבור החלמה בבית אבות או במקום אחר מלבד ההבית.
שמעתי מצבייה שאתם ממשיכים להפגש ואני מאושרת על כך, אין יותר טוב מפגישה פנים מול פנים, אני מקווה שבבוא העת אוכל להצטרף אליכם.
אל הבת כמובן הצטרפו יתר המשפחה, הנכדים והחתן, שסייעו במשמרות כדי לא להשאירני דקה אחת לבד.
ובזכותם אני כותבת לכם כעת.
אוהבת אתכם מאוד ומאחלת לכם את כל הטוב שבעולם, והעיקר שתהיו לי בריאים.
ריקי.
כי את יודעת ומרגישה שאת אהובה
מאחלת לך החלמה מהירה ושלמה
וכמובן מילים טובות לבתך ולבני המשפחה.
נחמד לשמוע שלמרות כל הטיפולים הקשים שעברת
על חברייך במוטקה חשבת.
ומעכשיו - אני מאחלת לך שכל יום שעובר
רק ייטיב איתך ואת תתחזקי ובריאותך תשוב לאיתנה.
אני יודעת כל זאת מפני שאנחנו בקשר תמידי
וכל שנותר לי זה רק לאחל לך החלמה מלאה, מהירה ושלמה
ולקוות להתראות איתך במהרה
חיבוק חם צביה
כל הכבוד למשפחתך על התמיכה
מחכה לרשימות שלך כאן
סלע ענקית, נגולה מעל ליבי (המשופץ), כשאני קורא עכשיו את הפוסט, בו את כותבת ומציינת את אשר עבר עליך, ואת מצבך, לאחר הניתוח.
ביום 03/06/14 הגבתי על הפוסט שלך, ואף שלחתי לך באישי, את תגובתי ולא קבלתי כל מענה, דבר שהלחיץ אותי וגרם לי לדאגה.
אין לך מושג, כמה אני שמח לקרוא שורות אלה בפוסט, בו את מציינת שאת בבית בשלבי החלמה, ומאחל לך לשוב לאיתנך במלוא מובן המילה, וכמה שיותר מהר, יותר טוב.
מאחל לך בריאות מלאה במהרה, אריכות ימים ושיבה ברוכה לבלוגיה.
אמן כן יהי רצון.
שמחתי לבואך התחזקי מיום ליום
באהבה רבה מקבלים אותך חדשה ומשופצת
ברוך רופא חולים
רציתי להביא לך
זר פרחים קטן
אבל בסוף ברכה
אותך נברך
ברכה שחבל על הזמן
כי הבריאות קודמת לכל
גם כשמרגישים שנגמר
גם כשהדרך ניראת חשוכה
תגידי יש אור בקצה המנהרה
לחשוב טוב ולא לאבד תקווה
כי תמיד בעת צרה
יש משפחה אוהבת
וחברים טובים
כאן במוטקה!!
בריאות!!
אנחנו שמחים שאת מאחורי כל זה.
וטוב שהמשפחה עזרה,היי בריאה.
נהיה מאושרים שתשובי אלינו בלי כאבים,
אושר ושמחה וחוויות טובות.
מתאר לי כמה קשה ניתוח לב ועד קכמה קשה ההחלמה אולם אם הצלחת לשדר לנו את הכתבה משמע שאת מתאוששת.
מאחל החלמה מהירה ורפואה שלמה
ההתמודדות שלך עם מה שנראה על פניו כבלתי אפשרי
הצורך שלך בעזרה
והתמיכה המרגשת של המשפחה
את מרימה על נס ובצדק את אהבת ותמיכת המשפחה
אני מביעה את הערכתי לך שצלחת מצב לא פשוט ויכולת לו.
ברוכה השבה
באהבה רבקה נהרה