"נצר אחרון"

"כשהאדם כותב על השואה, הוא לא כותב את המילים. הוא נלחם במילים. כי אין מילים לתאר את מה שהקרבנות הרגישו כאשר המוות היה הנורמה והחיים היו נס." אני בת להורים "בוגרי שואה"-מוסמכת חיים להיות בת דור שני לשואה.הבאתי דור שלישי ורביעי כהוכחה שעם ישראל חי...נמצאת במסע חיים לאחר הולדתי להורים למודי שואה בעל כורחם..מעוניינת להנציח את משפחתי שנכחדה וכן את החללים שאחרי שואה היה להם הכוח והאומץ להלחם במלחמת השחרור ולאחר שמתו למען ארצם לא נותר נצר במשפחתם שיעלה אליהם ויזכרם...כל זאת בעזרת רעיון של ידיד בשם עמיקם נוישפיל. מי שמעוניין מוזמן להצטרף למסע קודש זה בכל רעיון ודרך שיעלה בדעתו...ויבורך blog.tapuz.co.il/esti2011 מיתוס הגבורה של ניצולי השואה במלחמת העצמאות לזיכרון אותם צעירים מעטים אשר שרדו את השואה,גברים ונשים ונשארו יחידים ממשפחתם.הם חוו את מאורעות השואה על בשרם בגטאות,במחנות השמדה,במסתור או כפרטיזנים,עלו ארצה בתום מלחמת העולם השנייה ,לבשו מדים ונפלו במערכות ישראל.במותם היו אנשים אלה לגשר אנושי בין שואה לתקומה של עמנו,הורם "נצר אחרון" -מפעל להנצחת ניצולי שואה שנהרגו במלחמת השחרור.יהודה שטרנפלד הוא יוזם אנדרטת "נצר אחרון" ביער המגינים. רעיון "השביל המחבר" בין "יד ושם" לבין הר הרצל נולד ביוזמת היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון, בראשותו של מר אריה מועלם, דאז ראש היחידה. 275 חללי מלחמת השחרור, שהיו ניצולי שואה, רשומים במשרד הביטחון. רבים מהניצולים עלו לישראל וגויסו מיד לצה"ל. חלקם איבדו בשואה את כל משפחתם, ומותם סתם את הגולל על המשכיות המשפחה. אלה נקראו "נצר אחרון", והוקם לזכרם אתר הנצחה מיוחד. "השביל המחבר" הינו שביל המחבר שני צדדים של הר הרצל. השביל מסמן את החיבור של שתי הנקודות המרכזיות בהיסטורית עם ישראל- שואה ותקומה. השביל המחבר בין "יד ושם" לבין הר הרצל נועד להנציח את סיפורם של אלו אשר נותרו לבדם מכל משפחתם האהובה שנספתה בשואה. אותם אלו, אשר הגיעו ארצה כואבים אך נחושים להלחם על זכותם לבית- מדינה, ונפלו בהילחמם על זכותם זו. עם נפילתם בקרב על תקומת הארץ, תם סיפור חייהם של חללי נצר אחרון, ולא בכדי, נקבע מועד קיום צעדת "השביל המחבר", לימים שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. בשנת 2004, שנה לאחר חניכת השביל, נחנכה האנדרטה לחללי הנצר האחרון. האנדרטה, פרי יצירתו של מיכה אולמן בנויה שני חלקים: האחד הוא "הבית"- מבנה של בית אבן שנעקר ממקומו והוטח אל הקרקע והחלק השני, הנו "קיר השמות"- חזיתו העקורה של הבית, עלילה חקוקים שמות הנופלים- הנצר האחרון. שני חלקי האנדרטה, זה לצד זה, נראים גם כאנייה- במקרה זה אוניית מעפילים בדרכה מאירופה לארץ ישראל. כל אלו מבטאים ומתחברים למשמעות "השביל המחבר". בעצרת זיכרון שנערכה שם אמר, בזמנו, ראש הממשלה אריאל שרון: "תמונות רבות נחרטו בזיכרוני במהלך המאבק על תקומתה של מדינת ישראל, ואולם זאת חרטה בי את רישומה העמוק במיוחד: יום שרב כבד. כרם זיתים ליד חולדה העתיקה. מחלקתי ואני שרועים על הקרקע, מתחת לעצי הזית, דרוכים ומהורהרים בטרם קרב. לפתע, בסמוך לנו, עוצרת שייר