הזקן שלך........

משהו שקיבלתי מזמן, ואני שומר אותו, כי אלה החיים הזקן שלך: ביום שאזדקן ולא אהיה מי שאני, אזור סבלנות ונסה להבין אותי. כאשר אשפוך אוכל על חולצתי ואשכח איך לרכוס את נעלי, זכור את השעות שביליתי בלמדך איך עושים את אותם הדברים. אם אחזור על עצמי על אותן מילים שאתה יודע בעל פה איך הן מסתיימות, אל תפסיק אותי והקשב לי. כשהיית קטן, על מנת שתירדם נאלצתי לספר לך אלפי פעמים את אותו סיפור, עד שעצמת את עיניך הקטנות... כשנהיה ביחד ובלי כוונה אעשה את צרכיי, אל תתבייש ותבין שאינני אשם, כי כבר אינני שולט עליהם. תחשוב רק כמה פעמים בילדותך עזרתי לך ובסבלנות המתנתי עד שתסיים. אל תגער בי בגלל שלא ארצה להתרחץ, אל תנזוף בי בגלל זה. זכור את הרגעים שרדפתי אחריך ואת אלפי התרוצים שהמצאתי על מנת להנעים לך את הרחצה . קבל אותי וסלח לי,כי עכשיו הילד זה אני. כשתראה אותי חסר תועלת ובור מול כל הדברים הטכנולוגים שלא אוכל עוד להבין, אני מתחנן בפניך שתיתן לי כל הזמן שיידרש על מנת שלא תפגע בי בחיוך הלעגני שלך. זכור שאני הייתי זה שלימד אותך הרבה דברים שאז הדהימו אותך. לאכול, להתלבש והחינוך שלך על מנת שתוכל התמודד בחיים בצורה הטובה שהינך עושה זאת, זאת תוצאה של השקידה, מאמציי ואהבתי אליך. כשבהזדמנות כלשהי במהלך שיחתנו אשכח על מה אנחנו מדברים, תן לי כל הזמן שיידרש עד שאזכר, ואם אינני מצליח אל תלעג לי "אולי מה שדברתי לא היה חשוב" הסתפק בכך שתאזין לדברי. אם פעם לא ארצה לאכול, אל תפציר בי. אני יודע כמה מותר לי וכמה אסור. תבין גם שעם הזמן אין לי כבר שיניים וחסר חוש הטעם כדי לטעום. כשעל מנת ללכת ייכשלו רגלי כי הן עייפות, הושט לי את ידך הרכה על מנת שאשען כפי שעשיתי זאת איתך כשהתחלת ללכת עם רגליך הקטנטנות ועדיין חלשות. ולבסוף, כשבאחד הימים תשמע אותי אומר שאינני רוצה לחיות עוד ואני רוצה למות, אל תכעס. מפני שלזה אין שום קשר לחיבתך או כמה שאני אוהב אותך. נסה להבין שאני לא חי עוד אלא שורד, וזה לא אותו הדבר. תמיד רציתי בשבילך את הטוב ביותר והכנתי עבורך את הנתיבים שבהם ידעת לנוע. חשוב אז שעם הצעד שאני מקדים לעשות אסלול למענך עוד נתיב בזמן אחר... אבל תמיד איתך. אל תרגיש עצוב או חסר אונים בגלל איך שהנך רואה אותי. תן לי את לבך, תבין אותי ותמוך בי כפי שעשיתי כשהתחלת לחיות. באותה צורה שלוויתיך בנתיב שלך, מתחנן אני שתלווה אותי לסיים את הנתיב שלי. תן לי אהבה וסבלנות כי אחזיר לך תודה וחיוכים עם האהבה העצומה שאני חש כלפך אבא שלך (אנני מכיר מי כתב שורות אלה, אבל אני חושב שאבי היה מבקש ממני אותו הדבר...)