שיחת לילה מאוחרת/פרק 1

                                                                              "שיחת לילה מאוחרת" 

                                                                                            פרק א

 היא נכנסה לחייו ככה סתם... בבוקר אקראי אחד...סתם בוקר כמו כל הבקרים.....בוקר שמתחיל ביום עבודה , נקטע בהפסקת צהריים וגולש להמשך יום העבודה בשעות הצהריים המאוחרות.......  

ככה סתם, בלי שום אזהרה או התראה מוקדמת. בלי שהוא התכוון יצרה בו סערת נפש. הוא נתן לזה לקרות, מבלי שבכלל הרגיש ומבלי שהתכוון התגנבה לו לתוך הנשמה ללא כול רשות כאילו שברור שזה ברור מאליו. 

 הכול התחיל ממייל שנחת לתיבת הדואר שלו בבוקר זה.לא ... לא זה ... לא מסוג המיילים שמנסה למכור משהו...גם לא מסוג האימיילים שמספרים לך איך אפשר להתעשר מהאינטרנט ב 24 שעות... לא מהסוג הזה... הרי כאלה מגיעים ללא הפסק במשך כל שעות היום. הוא כבר למד , להתעלם מהם ,למחוק וללכת הלאה.. 

 אריה מקדם את המכירות שלו בעזרת רשימת דיוור שהוא מנהל מול ללקוחות פוטניצליים הוא נהג לשלוח ,מידי שבוע ,ללקוחות שנרשמו לרשימת הדיוור, אמייל בנושא "זכויות עובדים" ,כל פעם משהו שעניין את קהל הקוראים. לעיתים , היו הלקוחות שולחים אליו שאלות מקצועיות ובעזרת התשובות ששלח , קידם את המכירה .אם השאלות לא היו מספיק ברורות או לא מספיק ממוקדות וזה דרש הבהרות נוספות., הוא נהג לנהל שיחה טלפון עם הכותב או הכותבת כדי לברר יותר פרטים ולענות לשאלה.  

האמייל מיום ראשון בשעה עשר ארבעים וחמש לא היה מספיק ברור לאריה ולכן שלח אמייל חוזר בו ביקש את מספר הטלפון הנייד שלה כדי שיוכל להתייחס .  

מיד קיבל את התשובה הקצרה: בשמת 0548694372

 אחזר אליה בסוף יום העבודה, החליט ורשם לעצמו תזכורת ביומן האלקטרוני לשעה 2100

 ב2020 סיים את האחרונה עם רינת הפנייה של הלקוח הוותיק שלו שמוליק חרש, שכבר בעבר דאג להמליץ על חברים. הוא נכנס לחיבת הדואר וכתב אמייל תודה לשמוליק.  

זהו , סיימתי את יום העבודה!! החליט אריה  

לפתע, נחת אמייל התזכורת לשעה 2100 שביקש להתקשר לבשמת. אריה, עייף מהיום החם והמתיש החליט קודם כל לעשות מקלחת טובה ואם עוד יישארו כוחות, אמר לעצמו , ינהל שיחה קצרה של כמה דקות עם אותה בשמת כדי לקבל פרטים נוספים המתייחסים לשאלה שלה. 

 הוא יצא מהמקלחת שהורידה ממנו את כל "היום הקשה" התיישב מול המחשב ונכנס קצת לשוטט בפייסבוק.  

לפתע שוב צפצוף. הוא פתח את תיבת הדואר וגילה תזכורת חוזרת בקשר לשיחה עם בשמת. 

 הוא החליט להתקשר אליה.

 מהצד השני של הקו ענה קול של בחורה/ אישה.

 "ערב טוב" אמר אריה. אני מדבר מרשימת הדיוור "עצות מועילות לשכיר" שלחת אלי אמייל בקשר לקופות גמל. זוכרת?

"אה כן, כן ערב טוב גם לך מה שלומך ? ענתה . "כן באמת, שלחתי אמייל ולא חשבתי שיחזרו אלי כל כך מהר ובעזרת השם באמת חזרתם אלי. מזל שיש עוד בארץ עסקים שיודעים לתת שרות......"

 "כן גברתי , זה השרות שלנו... אז בקשר...." ענה היא קטעה את דבריו.

 "גברת , גברת...איזה גברת , בשמת זה השם שלי אל תהיה כזה כבד... תזרום...." 

 היא נשמעה אישה צעירה, מלאת מצב רוח ואנרגיות חיים. המשפט האחרון שלה נתן לו הרגשה שהוא מדבר עם מישהי מוכרת לו.. וגרם לו להסתקרן .אך הוא לא הקדיש לזה מחשבה נוספת. 

 "אני לא כזה כבד " אמר מעט נפגע. "אני רק מנומס. אבל אם זה בסדר מצידך, אקרא לך בשמך..... בשמת" .

 "זה בסדר מצידי? בטח בסדר אלא מה? אנחנו בישראל.... לא באירופה...גם אם אתה כזה טיפוס עם גינונים כאלה.... אז תזרום". נשמע קולה של בשמת מהצד השני.

 אני טיפוס? חשב "נכון נכון כנראה שאת צודקת בשמת, יש לך שם מאד יפה" הוסיף ...."תוך כדי שאני מדבר איתך אני קורא במחשב על פירוש השם שלך. ו....בפרוש השם שלך נכתב , אני מקריא לך, "ניחוחות פריחה" והיא ,בשמת התנכית , הייתה אשתו של עשיו.  

הוא חיכה לתגובתה אך זה לא קרה. כדי לא לסבול ממבוכת השקט בשיחה, שתמיד הפריע לו בשיחות , המשיך ואמר: "מוסיפים כאן גם שמדובר בדרך כלל באנשים שמרנים , אדיאלסטים ובעלי שכל ישר, אחראים ,רגישים ו מאד מתחשבים מה דעתך?"

 "אוה ,מאיפה הבאת את זה? ". חכה רגע יש לי שיחה על הקו השני חכה רגע טוב...., בינתיים נשאר אריה עם שפופרת הטלפון ביד מקשיב לשיחה שנשמעה מרחוק בקו השני. ברקע נשמע בכי של תינוק ורעש ילדים שהתווכחו ביניהם.

 "חזרתי!!". נשמע שוב קולה של בשמת.

 "אריה נכון? אם אתה כזה מנומס איך זה שלא הצגת את עצמך? גם לך יש שם די עוצמתי –הוסיפה, אריה מלך הגיונגל, מלך החיות. סתם טלפון מהאוניברסיטה ,המרצה דחתה את השיעור ב"ביולוגיה של התא " בשעה.. וואלה ,יפה אמרת על השם שלי אני אפילו לא התעמקתי בשם שלי ככה......

הפעם היה מלווה קולה בצחוק של מבוכה. אריה שגם הוא חש במבוכה קלה מהתשובה הישירה שלה המשיך... " וגם במקרה או ......שאולי לא במקרה אני בן מזל אריה. אני אוהב להתעמק ולא רק בשמות כי בזמן הפנוי שלי אני "כותב למגירה" בעיקר מחזות לתיאטרון או שאני הופך סיפורים קצרים למחזות קצרים.

ברקע שוב נשמע צלצול טלפון. 

 "זה נשמע מעניין, סופר , מחזאי... מעניין... מעניין... ורשימת הדיוור זה בשביל פרנסה?" שאלה. "חכה שנייה שוב מצלצלים אלי". הפעם שמע את השיחה מקרוב יותר.... "אני יודעת אחינועם ששינו את השעה של השיעור " שמע את בשמת אומרת בהרבה בטחון., "בשביל זה התקשרת אלי? . אם את רוצה עוד פעם טרמפ, את לא צריכה להתבייש !!תגידי!! טוב אז אני אאסוף אותך מאותו מקום ב1530 יאלה ביי

". "כן אריה אני איתך". אמרה בשמת שחזרה לשיחה ."אז אמרת שבשעות הפנאי אתה כותב?"

 "כן,"השיב." בשעות הפנאי אני עסוק בנושאים אחרים כמו שספרתי ומה איתך? כמה טלפונים! כמו במשרד!" 

 "מה אתה מדבר זה יום שקט היום, בדרך כלל יש הרבה יותר טלפונים. מה אני אגיד לך, בעזרת השם ,חוץ מזה שאני מגדלת שמונה ילדים ובעלי עזב את הבית לפני כמה חודשים הכול בסדר..... בעזרת השם.... " 

 אריה לא היה בטוח ששמע נכון. שמונה ילדים !....שמונה ילדים! ....ומגדלת אותם לבד?. גלי הערצה התחילו לכבוש את כל גופו. אישה כל כך צעירה שמגדלת לבד שמונה ילדים! אולי היא לא כל כך צעירה כמו שנדמה לו? סוג של חשד לא מוסבר הסתנן למוחו וגרם לו להקדיש מחשבה נוספת. .אולי בכלל רוב הילדים גדולים? חשב. אבל זה לא יכול להיות,. הוא הרי שמע ברקע בכי של תינוק! הוא לא העז לשאול יותר מזה למרות שהיה מאד רוצה לדעת. לעומת זאת, מצא את עצמו שואל:

 "למה את אומרת כל משפט בעזרת השם?" 

 "מה למה.? כי בלי "השם " הוסיפה בהדגשה....שום דבר לא קורה, כל מה שקורה לך, לנו , כולל השיחה שאנחנו מנהלים..

. ....... לפתע נשמע צפצוף ארוך וחזק מעבר לקו. אריה לא בדיוק הבין מה קרה וניסה להרחיק את השפופרת מאוזן ימין שלו מחכה שהקו יסתדר.

 " אריה , אריה אתה על הקו?" " 

כן בשמת אני כאן .... אין לי לאן ללכת "אמר תוך כדי שהוא מכניס צחקוק של מבוכה

 " אני לא מבינה מה זה היה" אמרה בשמת " מה זה הצפצוף הזה... זה בטח משרד התקשורת שלנו"  

" כן כנראה, אבל לא נורא , זה היה קצר אז איפה היינו?" שאל אריה  

" איפה היינו? כן הסברתי לך ש גם השיחה שלנו לא הייתה מתרחשת בלי מעורבות של ההשגחה העליונה"  

"השגחה עליונה ? הגיב אריה " מה , על מה את מדברת , מה עושה כאן ה.... השגחה העליונה?  

" אני מאמינה שהיא נמצאת בכל מקום ובלי "השם" שום דבר לא היה קורה בלעדיו ובלי ההשגחה שלו... אני מאד מאמינה בזה אני אישה חרדית 

 "ח..ר...דית מה זאת אומרת?" השיב בשקט כלא מאמין למה ששמע.  

"מה אתה לא יודע מה זה אישה חרדית"? הגיבה בנחרצות

. "כן אני יודע , יודע..." אמר עם קצת בבלבול ..... אבל חוץ מה "בעזרת השם" אי אפשר להבין את זה..."  

"מה זאת אומרת, למה ציפית ? שאישה חרדית תדבר כמו חייזר או שתדבר שטויות כמו מה נשמע ומה שלומך?

 הוא הרגיש מותקף, מבולבל מעט עם צורך עז להתגונן. הצורך להפיג את מעט המתח שנוצר, בפעם הראשונה בשיחה זו , גרם לו הוסיף ב חצי צחוק......

 " אז , אולי הצפצוף שהיה קודם על הקו ..... אולי זה מ....." ההשגחה העליונה"?  

"אני מבינה שזה מצחיק אותך? זכותך לא להאמין בזה ... אבל אין מקום לעשות מזה צחוק..."

 הוא קטע את דבריה......... "לא לא , אל תיפגעי.... לא התכוונתי בכלל לפגוע בך.....אבל.. לא יודע...טוב... זה לא חשוב .....ויש לך שמונה ילדים אמרת ? את נשמעת דווקא די צעירה ?  

"כן אני באמת די צעירה. אם תדבר אתי בעוד שבוע תצטרך לאחל לי יום הולדת שמח " 

 "ואז בת כמה תהיי אם מותר לי לשאול?הוא שם יד על פיו כשהרגיש שפלט שטות ושזה לא במקום. "את לא חייבת לענות. סליחה , סליחה לא הייתי צריך לשאול את זה.... זה לא לעניין לשאול אישה בת כמה היא....,

 היא התפרצה לדבריו והשיבה. "למה זה דווקא מאד לעניין ואין לי שום בעיה עם זה .בעוד שבוע אהיה בת שלושים ושמונה. זקנה לא? אולי זקנה בשבילך אתה נשמע יחסית צעיר...."

 אריה הרגיש מעט לא נוח עם השאלה אבל בכל זאת החליט לענות.. "אל תתני לקול שלי להטעות אותך. אני לא כזה צעיר כמו שאת שומעת.,"...

 ברקע נשמע שוב בכי של תינוק וקולה של בשמת רחוק מעט מאוזנו.: " תפסיק עם זה , תפסיק כבר.....תעזוב את הארון לפני שאני מחזירה אותך למיטה. בוא חמוד , קיבלת מכה אהוב של אימא, בוא תראה לי ,בוא ואתן לך נשיקה, מפונק קטן שלי."

 הפתיחות שלה הכניסה אותו למבוכה.הילד הקטן, זה שהיא חרדית ויש לה שמונה ילדים, הדהד כל הזמן בראשו. הוא מכיר אותה פחות משעה משיחה סתמית והיא מדברת איתו כאילו הכירו לפחות עשרים שנה.היא כל כך פתוחה, כל כך נינוחה , מנהלת שיחה קלילה כמו שהיא מנהלת שיחה שיש לה הרבה משמעויות. זה עשה לו חשק להכיר אותה יותר אבל הפעם הוא היה רוצה לראות אותה פיזית.  

"אריה, מצטערת שככה אנחנו מדברים , זה ככה כשיש ילדים קטנים בבית . הוא רק בן שנה וחצי." 

 "ו...השבעה האחרים יותר גדולים? שוב פלטתי שטות חשב. "סליחה , סליחה אני לא מחטט יותר מידי?" שאל בהיסוס.

 "אתה מלא בגינונים ובסליחות!!! תזרום , תזרום !! רוצה לשאול משהו תשאל אל תתנצל כל הזמן!! זה בסדר, יש לי ילדים בגלאים שונים , הגדולה ביותר כמעט בת ארבע עשרה, זה בסדר אתה יכול לשאול אותי מה שאתה רוצה , אני ממילא עונה רק על מה שאני רוצה לענות" ..... 

 בחורה פיקחית ! הרהר. היא מתחילה לעניין אותי הרבה יותר מאשר סתם שיחה מקרית. אבל לך תדע ,אמר לעצמו , היא בטח דוסית כזו עם שמלות ארוכות, שמנה, ניראת בת מאה...

. "טוב, יש משהו בדבריך" , סינן מבין שפתיו......"כל אחד מספר על עצמו את מה שהוא בוחר לספר,ככה זה לא? " ענה.

 "ומה איתך, יש לך ילדים , משפחה? אשתך מרשה לך ככה לדבר עם נשים בשעות הערב המאוחרות?" 

 מבלי לשים לב כבר למעלה משעה וחצי מתנהלת השיחה הזו מבלי שהרגיש והיא הייתה לו נעימה מאד. הוא רצה יותר ויותר לדעת עליה . 

 "אה אשתי, אין לי אחת ספציפית. היו לי שניים שנגמרו בגירושים ויש לי ארבעה ילדים".  

"רק ארבעה, זה קצת .ילדים זה ברכה. אתה לא רוצה עוד ילדים?" 

 "עוד ילדים? בגיל שלי כבר לא רוצים יותר ילדים, זה מספיק יש לי שלש בנות גדולות ובן זקונים" 

 "אני מבינה שאתה תגיד לי בן כמה אתה רק אם אשאל אותך.? מה הבעיה. לא יכול להגיד לבד?"  

שוב אותו צפצוף הדהד באוזנו אבל הפעם זה היה קצת יותר ארוך. יש לה בעיה עם הקו שלה , חשב.

 "מה קורה עם קו שלך ?" שאל

 " לא יודעת, זה אף פעם לא קרה לי אולי אני צריכה לפנות לבזק שיבדקו את זה !!!"  

"כן, אני חושב שצריך לעשות את זה בשביל זה משלמים לא? השיב "

כן , משלמים השאלה מה מקבלים נכון אריה? .... וכאילו חזרה לעצמה ואמרה "אז איפה היינו.... שמת לב מה השעה?"

 "מה זה חשוב מה השעה כשנהנים נכון?"

 "יש משהו בדבריך ... אני נהנת , גם אתה?.

 " בטח שאני נהנה נראה לך שהייתי מדבר עם מישהי למעלה משלש שעות אם לא הייתי נהנה?,

 " כן אתה צודק!! אנ י נזכרת איפה היינו בשיחה. שאלתי אותך על הגיל שלך!! כמובן אם אתה רוצה להגיד לי!! 

 היא קצת הלחיצה אותו.אם יגיד לה בן כמה הוא היא בטח תרצה לסיים את השיחה או .....אולי לא. הוא לא ידע מה לעשות עם השאלה המפתיע הזו . מצד שני ,הוא לא יוכל למשוך את זה הרבה זמן.הוא החליט לקפוץ "למים העמוקים" ולספר לה על הגיל האמיתי שלו וללא היסוס. היא לא צריכה להרגיש שהוא חושש להגיד לה . נראה לו שזה לא ממש יפריע לה , היא נשמעת בחורה פתוחה והיא תדע מה לעשות עם זה, עודד את עצמו.  

" אתה שותק כאילו יש לך מה להסתיר. זה בסדר אתה לא חייב להגיד לי אם אתה רוצה!! אמרה בצורה רגועה מאד. זה בסדר אתה לא חייב. אתה יודע ,כל אחד עושה את הבחירות שלו. אתה נשמע אדם נבון ומעניין והקול שלך , אני אוהבת את הקול שלך, הוא חם כזה, מעניין ואתה נשמע אדם מעניין מאד. אז אם בא לך תגיד ואם לא ,זה גם בסדר" 

 הוא הרגיש מבוכה קלה. בחורה חכמה ופיקחית , אמר בליבו. היא יודעת איך לגרום למישהו להגיד משהו שהיא רוצה לדעת מבלי שירגיש מבוכה גדולה .זה תכונה שהוא מאד אוהב.

 "שמת לב בשמת, אנחנו מדברים כבר המון זמן ? הזכיר לה תוך כדי שהוא מנסה לברוח מהשאלות שלה . ואני ... אני כבר מרגיש שאני מכיר אותך שנים!!!" 

 "כן גם אני מרגישה ככה, כבר כמעט חצות, אז חכה רגע אני מתארגנת להיכנס למיטה, איכפת לך?" 

 "לא ממש לא ,כל מה שקשור למיטה זה בסדר איתי" 

 "כמו כל הגברים אה? רק מיטה אתם מחפשים !!!!" 

 "ונשים לא? " ענה והרגיש שהיה מרוצה מהתשובה ששלף.

 "אני אוהבת את הקול שלך,,התחמקה מהשאלה...." הוא עמוק כזה , מלטף וחם , טוב אני מתפשטת כדי להיכנס למיטה"

"כן, כן טוב ......אז תתפשטי בינתיים...

". "אני יכולה לעשות הרבה דברים ביחד אני אישה כמו שאמרת , גברים כידוע יכולים לעשות רק דבר אחד .נשים זה משהו אחר". הקול שלה הפך להיות יותר סקסי, חצי רדום כזה , איטי ויצרי. 

 "נראה לי שיש לך בטן מלאה על גברים. טוב אפשר להבין את זה במצב שלך"

 "במצב שלי? מה זה המצב שלי?" לפתע השתנה הקול שלה כמו לביאה שנעמדה על שתי רגליה האחוריות מוכנה ליציאה לקרב .... מעמוק וסקסי לעבה וגס כאחד ואולי אפילו כועס משהו...  

" את לא כועסת עלי או משהו כזה? לא הרגזתי אותך נכון? את יודעת, בלי גבר בבית ועם שמונה ילדים ...,,חשבתי... שזה קצת קשה ...."

 ניכר בקולה שהיא אפילו מעט כועסת. 

 " לא , לא כועסת על מה לכעוס ? על בורות של גברים? אה אני מבינה, אתה חושב שאישה לא יכולה להסתדר בלי גבר בבית. כל הגברים זה אותו דבר , מאמינים שהם הגאולה או הישועה של האישה ושאישה לא יכולה להסתדר בלעדיהם. אז בוא אני אחדש לך.הבעל שלי אף פעם לא היה בבית ולא עשה כלום בבית כולל חינוך ילדים.....וכשעזר זה היה בדברים קטנים ול