ילדי שדרות
אתמול היתה כתבה על ילדי שדרות. כתבה
מכמ ירת לב 5 ילדים שנולדו לתוך הטילים והקאסמים
מדברים על חייהם בצל האימה. 14 שנים של ילדות
שאיננה ילדות. של חרדה מהטיל הבא. של חוסר יכולת
לחיים של שלווה. מה זה עושה לילדינו? י אני מציעה לשמאל הרדיקלי
קצת קצת לחשוב גם על הילדים של העם שלנו.
זה נורא בעיני שאתם תכף משתלחים כאשר אומרים
מלה רעה על הערבים ולא שמעתי מכם מילת חמלה
אחת על הילדים שלנו. אבל דמעות עלו בעיני כאשר
שמעתי את הנערים הנפלאים מדברים בחוסר שנאה מוחלט על הפלשתינאים.
שמעתי את הנערה אומרת שהיא מרחמת על האנשים
שם בעזה. זאת גדלות!!!!! ככה אנחנו מחנכים את ילדינו
לא לשנוא. שלא כמו בצד השני שהילדים האומללים שם
יונקים את השנאה והארס מיום היוולדם. והם גדלים כדי
להיות שאהידים ולמות בשנאתם. זהו
ואני לא אכפת לי מה השמאל הרדיקלי כותב באמת שלא.
אבל אני אמשיך לומר את דעתי שלי ככל שינתן לי.
יעקב גרשון 1