הרהורים על הטיילת התל אביבית

הכרך הגדול תל-אביב חש את המלחמה הזאת אזעקות ירוטים של כיפת ברזל נשמעים ואני נזכר בעמיר פרץ שהגה את רעיון כיפת ברזל וספג קיתונות של בוז מצד רבים וטובים שאמרו רעיון נפל, לא יצלח, חבל על הכסף ובכלל ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה, תודה עמיר שהלכת בדרכך והיית עקשן כמו תמיד לא לסטות מדרכך.

זו הסיבה העיקרית שחיי הלילה נמשכים בכרך, עכשיו בטיילת לא רבים האנשים אבל בהחלט נמצאים צעירים רצים ושומרים על כושרם פה ושם תיירים , זוגות אוהבים, בתי הקפה הבארים לא מלאים כמו בעיצומם של לילות הקיץ החמים אבל בהחלט לא שוממים ואני חושב על חיילינו בעזה על מלחמתם ההירואית למען בטחונינו, על החללים משפחתם וחש דכדוך וצער על חיים צעירים שנגדעים, עד מתי נחייה על החרב? יושב על הטיילת רגל פה והראש שם בעזה עם החיילים.