בנופלם ציוו לנו את החיים

ערב טוב..

זהו משפט נחמה..אני מעדיפה שבחייהם יצוו לי חיים...ולא..כמו בשיר..."הנעורים שבאו פתע אל סופם"

כאם שכולה...אין נחמה,בייחוד שהורים קוברים את ילדיהם. ואולי הנחמה היחידה ,שנתנו לנו שנים יפות של חיוכים..אהבה וזיכרון שלא ימחה לעולמי עד.בכל לבי ומאודי מייחלת לשובם בשלום של כל בנינו.

כל אחד מאיתנו כואב את מות הנופלים ורוצה להביע את הכאב. הביטוי הזה אומנם נדוש אולםפ הוא שגור בפי כולם ומקובל על כולם. מי שמעלה את המשפט זה לא בכדי לצאת ידי חובה. זה הבעת צער ונחמה

העלית משפט שוזר בתוכו כאב ונחמה.
ממש לא נדוש. כל חייל שנופל על הגנת המדינה
את חיו נותן עבור האזרחים, מגן על האנשים בגופו.
זו ההקרבה הכי גדולה שקיימת על מנת לאפשר
לאזרחים לחיות חיי שיגרה שקטים ללא פיגועים וטילים.
זה שבר נוראי לאבד בן/בת שנופלים על הגנת המדינה.
אין פיצוי ואין נחמה לעולם. כאב האובדן צורב את הלב
כל רגע, שעה, שנה .........

המשפט הזה שהוא נפוץ למדי יש בו כמה רבדים.

אכן הוא אמור להיות משפט מנחם (נחמה פורתא).

אבל יש במשפט הזה גם צוואה !

הנופלים אומרים לנשארים: היו חזקים, חייו !

אנחנו נפלנו אבל אתם חייבים להמשיך למען יתר בני המשפחה, למען השלמת/הגשמת תוכניותינו.

בעיני זהו משפט עוצמתי.

כמובן, כמו הרבה מילים שבשימוש הוא הופך לאט להיות נאמר לצאת ידי חובה.

כאב שכול לבן טייס שנהרג באחת ממלחמות ישראל, דעתי שהמשפט: "במותם ציוו לנו את החיים" היא קלישאה אחת גדולה, ותו לא.
כפי שהכרתי את בני שנהרג במשימת חילוץ פצועים בעת מלחמה ועוד נופלים אחרים, כולם אהבו את החיים, ובצאתם להילחם ולהגן על הבית והמדינה, לא האמינו כי הם יהרגו ולא ישובו מהמלחמה בחיים.
צוואה בדרך כלל, נאמרת ו/או נכתבת טרם מותו של נותן הצוואה.
למיטב ידיעתי, הנופלים לא השאירו כל צוואה, לא בכתב ולא בעל-פה טרם מותם.
כפי שנכתב בגין ימי הזיכרון לחללי מלחמות ישראל , ולשואה והגבורה:
"משנאלמה וחלפה תרועת הפסטיבלים:
יום הזיכרון לשואה ולגבורה,
יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל,
יום העצמאות,
כשמנהיגי העם בישראל, לא יהיו בפוקוס המרכזי,
ימי השגרה יחזרו למסלולם.
אלה שלא נפגעו, ושלא חסר להם דבר,
אלה שלא כואב להם,
ימשיכו בשגרת חייהם הרגילה.
אלה שאבדו את היקר להם מכל,
אלה שאין ידם משגת לחיות בכבוד,
ימשיכו להתמודד כל אחד בדרכו עם כאבו,
כשלאיש לא אכפת.
העיקר שבימי הזיכרון, וביום העצמאות,
מנהיגי העם בישראל באו לנקות את מצפונם,
מי במלל ומי בהבטחות סרק ושווא.
ולתפארת מדינת ישראל."