עשן מורעל
שלום
בפעם המי יודע כמה עלתה בעתון פרשת מודעת האבל לעובדת קבלן בבנק ישראל אשר בנה נהרג במלחמה האחרונה בעזה והתנצלותה של נגידת הבנק.למי זה נחוץ ומדוע יש אנשים במוקדי כוח חדשותיים ואחרים אשר חושבים שיש סיבה להחזיק את הסיפור הזה מעל המים למרות שכמה וכמה סיפורים יותר חשובים טבעו מזמן. לטעמי יש קו מקשר בין הסיפורים הבאים [לא הסיפורים אינם דומים] לויית ההמונים לחיל הבודד, האב אשר הגן בגופו על ילדי הגן. האזרחים אשר מאביסים את החילים. וכן גם הסיפור על עובדת הניקיון [קבלן] כאילו מנסים להפוך אותנו את הרוב הדומם לגיזרי עץ אשר יזינו את מדורת השבט "לטובת העם כולו"
לטעמי הסיפור האמיתי מדוע יש עדין עובדי קבלן, מדוע שכר המינימום הוא כל כך נמוך וכיצד מתעשרים בעלי חברות כוח האדם בחסות וברשות מדוע איננו מצליחים לשנות את המצב כך שהעובדים בעשירונים התחתונים יתפרנסו בכבוד גם כעובדי ניקיון וגם אם הם עלו מאתיופיה ואין להם בגרות זה נכון לכל האנשים אשר במורד הדרך. עם הנושא הזה [כדוגמא] אנחנו חיים טוב הוא איננו מטריד את מעצבי דעת הקהל ולא את רוב נבחרי הציבור שלנו אנחנו נראים רע ומדורת השבט שלנו מעלה עשן מורעל.
שלום על ישראל שי
כל ההשתמשות הצינית. הדביקה והמעוות בסיםורים הפרטיים הללו. הוצאתם מהקשרם,מעורר בי תחושת גועל נפש.
זה בעיני שורש הרע. ומדורת השבט בוערת כאילו
היא ניזונה מגללים.
כל העדריות המכוערת והמסוכנת של
ה" העם היושב בציון" יוצאת מהאף ומכל החורים
ולדעתי מסוכנת וחוסמת חדירת אויר צח ונקי לחיים
פה.וכפי שכתבת שי בעיני מרעילה וחונקת.
והכי גרוע שמסך העשן מסיח את הדעת, ממה שבאמת
שורף ומכלה אותנו מבפנים, שהזכרת בגוף דבריך ונדחקים כל הזמן בתרוצים שונים ומחליפים(מאניפולציות)וכל החצופים שמשתשים
ב"טרנדים" ובסיסמאות.