להפריח את בלון האכזבות או לאט סבטה

היא לא לומדת.

והלב שלב שוב נשבר.

בחג האהבה הם היו ביחד ובתחילת השבוע שעבר כבר לא.

מי רצה רצה  אלי? לחייה אדומות, מצחה רטוב מזיעה. שערה מתנופף ברוח. שמלתה שירה וסיפור.

רגליה קלות. כל גופה אומר שיר.

והיתה לכך סיבה.

שושנה. ש ו  ש נ ה. יש לי בחור. לא סתם בחור. הוא אוהב אותי.

מה אוהב אותך? מתי? כמה זמן? מה קרה? מתי קרה?

ספרי. ספרי .

הוא עמד אחרי בתור בבית מרקחת והתחלנו לדבר ואף לו יש כאבי ברכיים. והחלטנו ללכת לפיזיוטרפיה ביחד. וכך התחלנו לצאת. ומפה לשם.. אני מאוהבת.

ג'נטלמן כמוהו לא ראית מימיך.

פותח לי את הדלת.

לא נישק אותי בערב הראשון.

וכשכבר היינו ביחד לא הדליק את האור. ביקשתי ממנו. מתביישת.

ויום אחד, עצרתי באור אדום וראיתי אותה עומדת בצד באורות מהבהבים, נחנקת מדמעות ואינה יכולה להמשיך לנהוג.

עצרתי בצד.

מה קרה סבטה?

אל.. אל.. אל.. תשאלי. הוא הלך. יש לו מישהי אחרת. יותר צעירה. הוא אומר שהיא יותר טובה ב..

נסענו לביתי. ביקשתי ממנה שתישאר לשבת לרגע בתוך מכוניתי ולשמוע מוסיקה.. אני כבר יורדת. חכי רגע.

לאחר 20 דקות ירדתי עם צידנית וסל קלוע ותרמוסים.

נסענו לירקון.

פרשנו שמיכה. נתתי לה בלון בצבע קיא ואמרתי לה "סבטה תנשפי. מלאי אותו אוויר. בכל הכוח."

הבלון מלא אוויר. קשרנו בחוט. עמדנו. אמרתי לה "סבטה, את שולחת עכשיו את האכזבות, העצב, עגמת הנפש והבחור הג'נטלמן שלך רחוק מכאן.".

היא אמרה אחרי את המילים "אני שולחת עכשיו את האכזבות, העצב, עגמת הנפש והבחור הג'נטלמן בוריס רחוק מכאן ואל תחזרו.."

התישבנו על השמיכה, שתינו תה מהתרמוס, אכלנו כריכים טעימים. שתינו עוד תה מהתרמוס, אכלנו עוגיות טעימות.

ושבנו הביתה רגועות.

סבטה הבינה שעליה לקבל בהבנה את פרישתו של בוריס.

ובפעם הבאה אל תתלהבי ואל תקפצי ואל תתלי תקוות.

לאט סבטה.

שבת שלום סבטה.