על האנטישמיות

כאשר תיירתי בעיר ליון שבצרפת, לקחתי כמנהגי חדר ב B&B מאחר ואני אוהב את המפגש עם אנשים מארצות וממקומות שונים, דבר שקורה בעיקר בזמן ארוחת הבוקר.
כאשר ירדתי ביום הראשון ישבה ליד השולחן בחורה נחמדה מאד ומן ההכרות למדתי שהיא מאירלנד ושהיא בליון לרגל כנס רפואי. אירלנד ידועה ביחסה האנטישמי והאנטי ישראלי, שאלתי אותה האם עד עולם הם ילמדו את ילדיהם לשנוא יהודים בגלל משהו שקרה לפני כ 2000 שנים. על זאת היא לא השיבה לי.
נזכרתי אז בשמואל הספר המצוין שלי .שעלה ארצה ממרוקו .הרבה פעמים היינו משוחחים ויום אחד הוא סיפר לי את הסיפור הבא.
בעיירה בה הוא גר במרוקו היה קסרקטין צבאי, והקצינים התגוררו עם משפחותיהם בשכונה שנבנתה עבורם. היו לו לקוחות קבועים אותם סיפר בבתיהם, כאשר צרפת פינתה את מרוקו הוא ביקר בביתו של אחד הקצינים שאמר לבתו בת השנתיים וחצי לנשק לספר מאחר ולא יראו אותו יותר. הקטנה סירבה בתואנה כי הוא יהודי והם הרגו את ישו. אפשר היה לומר כי הם יונקים את השנאה עם חלב אימם . אך למרבית אבסורד אימה של אותה פעוטה היתה יהודיה.

