מוטקה > בלוגים > הבלוג של אילונה > געגוע בשעת לילה מאוחרת...

געגוע בשעת לילה מאוחרת...

הדקה האחרונה ,טרם כניעתו של שעון הקיץ לשעון החורף.
געגוע בשעת לילה מאוחרת...
כלים הוכנסו למדיח
לחיצה על כפתורים 
וצליל המים שעושים מלאכתם 
את חלל המטבח מנסרים

כביסה תלויה על חבל,
דוממת, יבשה למחצה.
טלוויזיה מדברת לעצמה.
והכלב נובח מבית השכנה.
הגיע זמן שינה.

אני מעיפה מבט אחרון
בביתי המסודר למשעי.
 ובראשי מהדהדת שיחת הטלפון
עם בני הצעיר שחזר מהצפון
לביתם שבעוטף עם חברתו
והוואצאפ עם בני הגדול שבהודו,
שעומד לשוב בקרוב
לעוד שנת לימודים.
 
ומשום מקום, ללא אזהרה מוקדמת
צצות להן לפתע תמונות מפעם,
מימים רחוקים
של אותו הבית
שהיו בו מראות וצלילים אחרים.

כביסת פעוטות על רדיאטור
באדום וצהוב וירוק,
קוביות ולייזי ולגו,על רצפת
חדר משחקים.
מריצה מעץ, שחוברים בה
אריה ודובי ושני כלבלבים.
וספר פתוח ממנו מציצים
ששה עשר כבשים.

ואני מהלכת לי אז בביתי
 כמו מנצחת על תזמורת,
 שמפיקה צלילים מתוקים מתוקים
של שמחת גידול ילדים...

הו, געגועים געגועים....


 
תגובות  35  אהבו 

574
26/10/14
<p>תארת כל כך יפה געגועים שעולים במוח ות של אמהות לילדים שגדלו ויש להם חיים משלהם.ושעוד היתה לנו השפעת מה על חייהם ויכולנו עוד לחבק אותם.תאור יפה ואוניברסאלי.</p>
<p>כשקראתי את הדברים שלך הרגשתי כמו בסרט של עצמי, כן, הימים חולפים מהר והגעגועים לא יחזירו את החוויות ההן. ומה שנשאר אלו הזכרונות. אני קוראת כעת את הספר של יעל דיין "מ?נ?ג?ד"&nbsp;...
<p>כשקראתי את הדברים שלך הרגשתי כמו בסרט של עצמי, כן, הימים חולפים מהר והגעגועים לא יחזירו את החוויות ההן. ומה שנשאר אלו הזכרונות. אני קוראת כעת את הספר של יעל דיין "מ?נ?ג?ד"&nbsp;אני אוהבת את כתיבתה וממש בתחילה היא כותבת על געגוע "להתגעגע, את מתגעגעת לעצמך כפי שהיית. כפי שאת חושבת שהיית, כפי שרצית להיות?...</p>
26/10/14
<p>כתיבתך מאוד מרגשת.</p> <p>הזכרונות&nbsp; הנעימים מהעבר מחממים את הלב , הגוף והנפש בהווה. לנוסטלגיה יש גם יתרונות, היא מסייעת לנו להבין טוב יותר את עצמנו, את הזהות שלנו. טוב ו...
<p>כתיבתך מאוד מרגשת.</p>
<p>הזכרונות&nbsp; הנעימים מהעבר מחממים את הלב , הגוף והנפש בהווה. לנוסטלגיה יש גם יתרונות, היא מסייעת לנו להבין טוב יותר את עצמנו, את הזהות שלנו. טוב ורצוי לשמר אותה היא עוזרת לנו להתמודד עם קשיים וחוויות טובות ופחות טובות בהווה. החיים ממשיכים , החיים יפים והנה הגיע יום ראשון , לעבודה למטלות ולא לשכוח לפנות קצת זמן לעצמנו ולתחבבים שלנו. תודה על הפוסט היפה שלך.שבוע טוב.</p>
<p>נוסטלגיה וגעגועים לזמן שקים רק בזכרון.</p>
<p>הזכרונות מובילים אותנו במנהרת הזמן לימים רחוקים עת היינו צעירים וגידלנו ילדים רכים שגדלו ועזבו את הקן ,:כתבת נהדר.</p>
<p>הזכרונות מובילים אותנו במנהרת הזמן לימים רחוקים עת היינו צעירים וגידלנו ילדים רכים שגדלו ועזבו את הקן ,:כתבת נהדר.</p>
<p>תגובתך מכילה וגם מאזנת. תודה יקירה.</p>
<p>אכן כך,עפו הגוזלים מן הקן לדרכם,אך החיבוק והנישוק לנצח מנת חלקנו אתם.תודה על דברייך.</p>
<p>כנראה שהגעגוע והערגה הם הרגש הכי אנושי והכי אוניברסלי.</p>
<p>תודה על דברייך ועל ההמלצה על ספרה של יעל דיין.</p>
<p>אקרא אותו בשמחה.</p>
<p>תודה על תגובתך החמה והמרגשת.נכון, יש לנו את מלוא חיינו,ונמשיכם בחדווה.</p>
<p>על התיחסותך.</p>
<p>על דברייך.</p>
<p>שמחה שהצלחתי לגעת.</p>
<p>תודה על ההזדהות והפרגון.</p>
26/10/14
<p>שמתגעגעת לימים ולילות עם היקרים לה מכל ילדיה.</p> <p>אבל אין מה לעשות צריך לתת לגוזלים לעוף מהקן &nbsp;"עוף גוזל " ולנו תמיד ישארו&nbsp;רק זכרונות טובים .</p...
<p>שמתגעגעת לימים ולילות עם היקרים לה מכל ילדיה.</p>
<p>אבל אין מה לעשות צריך לתת לגוזלים לעוף מהקן &nbsp;"עוף גוזל " ולנו תמיד ישארו&nbsp;רק זכרונות טובים .</p>
<p>ונישא תפילה של אמהות שכל יום יקומו עם שמחה בלב ואושר ממה שיש להם.</p>
<p>תארת את זה הכי מדוייק שאפשר.</p> <p>לשחרר ולתת להם את ברכת הדרך,ולהתפלל ולייחל שיהיו שמחים בחלקם. כמה נכון!</p> <p>מי ייתן ותהא הברכה הזאת שורה על ילדיינו תמיד,באשר ...
<p>תארת את זה הכי מדוייק שאפשר.</p>
<p>לשחרר ולתת להם את ברכת הדרך,ולהתפלל ולייחל שיהיו שמחים בחלקם. כמה נכון!</p>
<p>מי ייתן ותהא הברכה הזאת שורה על ילדיינו תמיד,באשר הם.</p>
<p>לקחת את המילים מפי, כמו שכתבו כאן החברים.</p>
<p>יופי של שיר יופי של רגש.</p>
<p>ילדים שלנו בוגרים&nbsp; ועצמאים.</p>
<p>זמן עובר כל כך מהר כאילו זה&nbsp; היה אתמול.</p>
<p>מקסים תודה ריקי</p>
<p>על תגובתך,שמחה שאהבת. כן,הם גודלים כל כך מהר,שזה לא "חוקי "ממש... אבל יש לנו אותם, וישנם זכרונות...</p>
<p>על תגובתך,שמחה שנגע בך.&nbsp;</p>
26/10/14
<p>יופי של תאור מצב עכשוי בגל מתקדם. אני בטוח שהזכרונות הנעימים אינם געגועים לכך ששוב תצטרכי לגדל ילדים...</p> <p>כל דבר בעיתו...</p> <p>כיום די לך שהילדים יגדלו בביתם ...
<p>יופי של תאור מצב עכשוי בגל מתקדם. אני בטוח שהזכרונות הנעימים אינם געגועים לכך ששוב תצטרכי לגדל ילדים...</p>
<p>כל דבר בעיתו...</p>
<p>כיום די לך שהילדים יגדלו בביתם את הנכדים ולך תהיה רק הנחת... &nbsp;&nbsp;<img src="http://www.motke.co.il/tinymce/plugins/emoticons/img/smiley-smile.gif" alt="smile" /></p>
<p></p>
<p>על תגובתך. האמת שאינני יודעת. אינני סבתא עדיין,בני סטודנטים בינתיים...אך לפעמים נדמה לי שהייתי מוכנה לגדל עוד ילדים משלי,בנקודת הזמן הזאת...</p> <p>פנטזיונרי לגמרי,ולכן כפי שאתה ...
<p>על תגובתך. האמת שאינני יודעת. אינני סבתא עדיין,בני סטודנטים בינתיים...אך לפעמים נדמה לי שהייתי מוכנה לגדל עוד ילדים משלי,בנקודת הזמן הזאת...</p>
<p>פנטזיונרי לגמרי,ולכן כפי שאתה אומר,כל דבר בעיתו. לשמור על האנרגיות לנכדים שיגיעו בעזרת השם.</p>
29/10/14
<p>שכל אחד מאתנו קוטף מספר מילים,</p>
<p>מספר שורות או את כל השיר ורואה</p>
<p>את עצמו בתוכם.</p>
<p>&nbsp;אכן כך,כשמשהו שאנו כותבים יוצר הזדהות אצל הקורא,אנו מבינים שהצלחנו &nbsp;לגעת.שמחה בתגובתך.</p>
<p>על נדיבות תגובותיך.</p>
30/10/14
<p>גע,גע גע...היא המיית הגעגוע הנצחית שלנו,האמהות,</p>
<p>לילדינו שפרשו כנף...</p>
<p>איך פיספסתי רשומה כזאת יפה,שמשותפת לך ולעוד אחרים.</p>
<p>לקחת אותי לביתי,לעברי,תודה לך</p>
<p>על תגובתך. שבת טובה.</p>
<p>אוהבת את שירך ותיאור הגעגוע למה שהיה ולא ישוב. ילדים שלנו בונים קן חדש ונותנים לצפות מהצד בהצלחתם.</p> <p>כך היה וכך יהיה.</p> <p>&nbsp;עולם ממשיך להתגלגל, שמש ע...
<p>אוהבת את שירך ותיאור הגעגוע למה שהיה ולא ישוב. ילדים שלנו בונים קן חדש ונותנים לצפות מהצד בהצלחתם.</p>
<p>כך היה וכך יהיה.</p>
<p>&nbsp;עולם ממשיך להתגלגל, שמש עוד רגע תפציע מבין השמיכות וגלים בים יכו הלוך ושוב את החוף.</p>
<p>אנו נצפה ונהלל ואני אומר בכל זאת תודה תודה ולהתראות גם מחר!</p>
<p>תודה על תגובתך הפיוטית והמרגשת. אין ספק,היא כשלעצמה שיר שמתמצת את מחזוריות חיינו שמקבילה למחזוריותו של הטבע שאנו חלק ממנו...</p> <p>לא נותר לי מלבד הגעגוע להתבונן בבני הגדלים ומת...
<p>תודה על תגובתך הפיוטית והמרגשת. אין ספק,היא כשלעצמה שיר שמתמצת את מחזוריות חיינו שמקבילה למחזוריותו של הטבע שאנו חלק ממנו...</p>
<p>לא נותר לי מלבד הגעגוע להתבונן בבני הגדלים ומתפתחים באסירות תודה לאלוהים, וולהתפלל אצלו שיבואו כבר הנכדים.</p>
<p>אמן ואמן.</p>
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אתמול הייתה לי יום הולדת
ליתר דיוק, שלשום... זה קצת מביך אותי לספר על כך,, אבל החלטתי להלשין על עצמי...וקיי סרה, סרה... אז אתחיל בכך שכבר בבוקרו של יום שישי, זרמו הברכות והאיחולים, הקדים את כולם, בעלי לשעבר, שברך...
לקריאת הפוסט
הטקס ביד ושם לכבוד הנשיא טראמפ
קשה לי מאוד עם הממלכתיות הזאת, לנוכח הזנחתם הפושעת של ניצולי השואה שעדיין חיים בקרבנו בחרפה! שמישהו ייקח אותו ל"שורד שואה" כזה שחי בחסר משפיל את מעט הזמן שעוד נותר...
לקריאת הפוסט
אתמול הבן שלי התחתן
חתנתי בן, לראשונה בחיי, את בני הקטן, מתוך שני בני היקרים, וזה לגמרי לא פשוט.. זה מציף בי רגשות, וקשה לי לשים את האצבע על מה בדיוק אני מרגישה... הוא התחתן עם בחורה מתוקה, שהיה לי חיבור אתה...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה