ברקים וטורנדו- ריגושים
אמרתי לעצמי : את לא נכנסת לשם! חסרים לך ריגושים
וסערות ובלגנים בחיים? במקום לעשות מדיטציה ונשימות
ויוגה שעד כה מגיל 15 ועד היום ( 18+) אשר אני עושה
ברגעי חסד והשראה.וזה מרגיע ל שעתיים +-.
אך-הסערות נשארות בפנים.
אז המסקנה מתוך נסיון רק סערות -מרגיעות סערות.
והתחלתי לצפות ולא שמעתי והשתקתי את הקול הפנימי שאמר לי :דיייייייייייייי עזבי שטויות.
אז ככה .בערוץ 8 בהוט ישנה עכשיו סידרה על ציידי-ות הטורנדו בארה"ב. .
הם דוהרים ורודפים עם ריכביהם והציוד והמכ"מים שלהם בזוגות ובחבורות אחרי כל סופת טורנדו מתהווה ו"שווה"ברחבי ארה"ב.ומה אגיד לך?
ממש מרתק. ביחוד להתחפר בתוך המיטה מכורבלת ולצפות
כמו בחלום במה שמתהווה בטבע בצורה של עננים.בצבעים שונים וקודרים. מתאספים ואז באים הברקים.ורואעם מעין חרוט הפוך מתהווה בתוכם( ואז אני מצטערת אך גם יש לי הקלה שאני פה ולא שם) וברד כמו במכות מצרים ניתך והסופה משנה צורה והעננים מתהפכים ומסתובבים ושק הרוחות משתולל ומשנה כיוונים.
וכל זה מתקרב ומתקרב וכשמפנה עורף וכיוון , ציידי הטורנדו דולקים אחרין עד שנמצאים בעין הסערה. נפלאאאא
וישנן גם סערות קטנות בין ציידי-הטורנדו כמו זוג גברים שהאחד רוצה תכל'ס להגיע למקום ההתרחשות ו" לצוד" כמה שיותר תמונות ואילו שותפו מוצא עניין בדרך. וכשחונים מביט בנוף ומתמקשד בצמחייה ובקן נמלים...
אז העסק מץפוצץ והם לא מדבררים ונפרדים.
ויש גם חתונה בין צייד וציידת באמצע הדרך כשהחבר'ה קוטפים לה פרחי בר והם מבטיחים האחד לשני את מה שהם מרגישיםלפחות באותו הרגע. בצל הסופה שהם בדרך אליה.
הקטע האחרון שצפיתי בו הראה איך צמד ציידים אמיצים במיוחד
מגיעים לפני סופת הוריקן שניבאו שהיא בדרכה לניו אורליאנס.
הם נכנסים לתוך העיר שכל תושביה פונו ממנה. ומוצאים עיר רפאים וזה כבר בכלל בכלל לא נעים ומפחיד לאללה.
בזה לא בא לי לצפות עד כאן!!!
אך,
מי יודע?
<p></p>
<p>כשחום וקור נפגשים נוצרת רוח.</p>
<p>אבל איני יכולה</p>
<p>מה דעתך טובה אולי אליהו-ענבים עלה בסערת טורנדו השמימה?</p>
<p>(הגיע לו! לאחר שטבח את נביאי- הבעל)</p>
<p>אני מסתפקת בסרטים. ושוכחת את עצמי באותו זמן.</p>
<p>אפילו הסרט חלך עם הרוח כבר לא מרגש אותי יותר...</p>
<p>סרטי מתח ופעולה דוחים אותי ומגעילים אותי בשל הגועל נפש</p>
<p>והג'יפה שבהם.</p>
<p>אז סרטים על סערות וסופות מרגשים מאידך,לא נעשה שם שום עוול בין אדם לאדם. הכל בידי שמיים....<img src="http://www.motke.co.il/tinymce/plugins/emoticons/img/smiley-innocent.gif" alt="innocent" /> </p>
<p>משומה מרגיעים את הנפש .כאילו הייתי שם בעין הסערה</p>
<p>ניתך עלי ברד, הרוח מאיימת להעיף אותי ומערבולת הטורנדו עלולנ לינוק אותי כאילו נמצאת בליבה.</p>
<p>אבל </p>
<p>אני כבר לא שם חחחחחחחח אני מתחבאת מתחת לשמיכה.</p>
<p>שיואיל הטורנדו לחכות לי בסיבוב ...חה חה חה.<img src="http://www.motke.co.il/tinymce/plugins/emoticons/img/smiley-tongue-out.gif" alt="tongue-out" /></p>
<p>סקס לעניות דעתי זה חלק בלתי נפרד מאהבה ומשיכה.</p>
<p>סקס הפך למשהו שלעתים רחוק מהטבע עם כל התפאורה הקוויקיס והשמינקיס.האביזרים והסטיות.סקס בין גבר ואישה אינו סתם ריגוש נטו.אשר עומד בפני עצמו...</p>
<p></p>
<p>הרבה יותר נראה לי לעשות אהבה.אולי אני דפוקה בראש.</p>
<p>צפייה באיתני הטבע בהתהוותן בייחוד שיש בהם הרבה</p>
<p>נשיאים ורוח וגם סכנות ( לא כאלה שבין אדם אחד לשני)</p>
<p>או להבדיל כמו במלחמת שוורים המבחילה והואנדלית.</p>
<p></p>
<p>אותי נכון לרגע זה מרגש לצפות ברדיפות אחרי עין הסערה</p>
<p>ומאידך</p>
<p>גם מרגיע לי את הנשמה משומה.<img src="http://www.motke.co.il/tinymce/plugins/emoticons/img/smiley-smile.gif" alt="smile" /></p>
<p></p>
<p></p>
<p>יפה ששיתפת אותנו.</p>
<p>כששרתי בחיל הים ראיתי את אותה רוח סיבובית שיוצרת נד מים ענק שמתיל בים וראשו בשמים והוא נע בתנועה סיבובית. וחשבתי מה יקרה אם הוא יגיע אלינו האם נעלה לבקר שם בענו למעלה בשמים?</p>
<p><strong><font color="#993366" face="Comic Sans MS"></font></strong></p>
<p>אבל עכשין אני מעט מקנאה בהם.למרות שמרגש אותח לראות אותם במרוצם הבלתי נלאה והאמיץ.</p>
<p>ולפעמים אני שואלץ את עצמי שאלות פרגמטיות ואידיוטיות:</p>
<p>אם הם אוכלים? ואיפה הם עושים פיפי? ובכלל מה עם שינה?</p>
<p>אני חייה בחרדה ובאימה ברעידת אדמה ומהרי געש עוד מהרגע</p>
<p> בילדותי ששסיפרו לי עליהם.</p>
<p>זה כבר דבר בכלל לא נחמד. לא הייתי רוצה להיות במקום שזה קורה,וגם אני נמנעת מלצפות בסרטים על הנושא.</p>
<p>זה כמו להיקבר חיים או חצי-חיים, עמוק מתחת להריסות.אני נמנעת מלהיכנס למנהרות, מערות ומחילות.גם לא רוצה לשמוע.דייה לצרה בשעתה חמסה חמסה חמסה .<img src="http://www.motke.co.il/tinymce/plugins/emoticons/img/smiley-cool.gif" alt="cool" /></p>
<p>המחשבה </p>
<p></p>
<p>שם מרפאים בעיה מחלה במרכיב שלה ביחס של 000.1 בערך.או משהו כזה.</p>
<p>ואולי ציפיה או חוויה של סערה בחוץ ( לא בכוס מים או במרק) לעתים מרגיעה את הסערה שמתחוללת בעומק הנשמה.</p>
<p>עובדה.משהו מעין קתארזיס. כמו בהצגה על המלך ליר.</p>
<p> מאידך,לא הייתי מוכנה להיות על אניה בעת סערה עם נחשולי ענק.</p>
<p>הלב שלי היה יורד למכנסיים מאימה ומפחד. זוועה.</p>
<p>ומתפלל כל שנה <strong><span style="text-decoration: underline;">לגשם בעיתו</span></strong>.</p>
<p>אך, כחוני המעגל,תתפלל בשבילנו שהגשם אמנם ירד בעיתו אך לא יגזים ויטביע אותנו ואת הנטוע והזרוע.אנו ארץ קטנה.ולא יכולה להכיל הצפות.אין פה מרחבים כמו באריזונה.</p>
<p>אז תתפלל.ותברך . הייה שליח ציבור בשבילנו. </p>
<p>פן תיסחפי.ותעופי עם הטורנדו לאן שלא בדיוק תרצי. </p>
<p>נכון? מדויק? אולי? יתכן? לא משנה, לא חשוב, העיקר שנהנים ומשמח את הנשמה.</p>
<p>שבת שלום</p>
<p>אלה איתני הטבע שלנו שמתגמדים מול הטורנדו ובכל זאת גם השטפונות מרגשים את הציידים.</p>
<p>אני גם לא זוכרת ששמעתי רעמים בתכנית.סימן שהברקים</p>
<p>והסערות היו רחוקים....חוצמזה שמעו את הדיבורים ( והשתיקות)של הציידים עצמם.במקום את שריקת הרוחות </p>
<p> שיכולתי לדמיין.</p>
<p>הרעמים זה מה שמפחיד הכי הכי.גם בחיים.כמו כל הקולות הבלתי נעימים בלשון המעטה.</p>
<p></p>
<p>תודה רחלי.</p>
<p> ביום הולדתי ה17 ( לפני שנתיים) נסעתי עם חברה לאילת וחזרנו</p>
<p>בטרמפים מיוטבתה. עלינו על טרמפ באוטוקארד ענק והתחיל שיטפון לא נורמלי היה תחילת אפריל. הגשר לפני באר שבע היה מוצףולא נראו שוליו, הנהג אסר עלינו לדבר. הצטלב התפלל ועבר חאט לאט את הגשר. מכוניות קטנות יותר נאלצו משני מידי הגשר לעשות אחורה פנה.</p>
<p>הנהג היה מגעיל. גשראה בדווים שחברו. התקרב והתיז עליהם מים בכוונה ואמר שייתרחצו פעם בשנה.וגם זה היה די </p>
<p>מפחיד.</p>
<p></p>
<p>אנשים אמיצים אבל אינני מבינה מדוע הם מסתכנים</p>