המיכתב המרגש
סטטוסים מצייצים
נוי, אחותו של סמ"ר טל יפרח שנפל בצוק איתן, כותבת לסהר שילוני, אחיו התאום של אלמוג שילוני ז"ל
--
שלום סהר, אח תאום יקר
רציתי ללכת אלייך, אבל אני עכשיו מאוד רחוקה ממך - אני מבטיחה לך שברגע הראשון שאגיע אני טסה אליך.
ראיתי אותך אתמול בהלוויה, ראיתי אותך והרגשתי אותך - כאילו אני הייתי שם, אני עמדתי והספדתי את אחי, כאילו עמדתי שם ואמרתי שאמרו לי להכין על אחי נאום. מה אומרים במצבים כאלה? כנראה שלא הרבה, כי לא משנה מה תגיד שום דבר לא יחזיר אותו חזרה. סהר, סיפרת שהלכת לחדר לחפש אותו ישן והוא לא היה שם. אני מחפשת את טל במשך כמעט ארבעה חודשים - שיכנס בדלת, שיחייך את החיוך שלו, שיחבק אותי. אני מחפשת אותו במיטה שלו ישן גמור מחודש שלם שהוא היה בבסיס ולא סיפר לנו מה הוא עושה שם. אני מחכה לו סהר, מבטיחה לך, כל יום הציפייה רק גדלה והוא לא מגיע. במקום טל יש לי חמישה קרטונים עם הדברים שלו, הבגדים שלו פזורים על המיטה עם הריח שלו והמדים שלו תלויים על קולב על המוט של הווילון. טל לא חוזר, אלמוג לא חוזר - תמיד אמרו לי שאני הנורמלית ואני חיה בעולם משוגע. אבל האמת היא שאני כבר מרגישה משוגעת.
זה לא משנה אם זה אח תאום או אח שישנתם יחד כל החיים - כנראה שמרגישים סהר, אני גם הרגשתי את טל שלי. הם הרגו לי אותו, כמו שהרגו לך את אלמוג שלך. אני מצטערת כ?כ שהיית צריך לראות אותו נאבק על חייו. התמונה של טל בארון עם אפר על העיניים לא יוצאת לי מהראש, התמונה של אמא שלי כשבאנו לראות אותו לפני שמכניסים אותו לאדמה, זועקת את נשמתה וקוראת לו, לא יוצאת לי מהראש. סהר, אין לי מה להגיד לך - שהכל יהיה טוב? שמתגברים?
כל יום יותר קשה ממשנהו, כל יום הציפייה גדלה, הגעגוע עצום. האנשים שכל הזמן באים אלייך ואומרים לך - תשמור על ההורים שלך, ואתה במחשבות - מה איתי?
הוא בא אליי בחלומות, הייתי נותנת הכל רק כדי לחבק אותו עוד פעם אחת, ללטף לו את השיער ולהגיד לו שאני אוהבת אותו. אני לא יודעת איך סהר, אבל אני מבטיחה לך שנמצא כוחות - אם לא ביחד, אז נאזור כוחות מהם. אלמוג ייתן לך כח, כמו שטל נותן לי כח כל יום לקום בבוקר וכל לילה להרדם. אפילו שזו נראית לי משימה בלתי אפשרית.
אני חולמת על המחבל של אלמוג, ישן לו בבית חולים עם שמיכה חמימה. אני חולמת עלייך נאבק מול אנשים בזמן השבעה ובטוח שהכל זה חלום רע שאי אפשר להתעורר ממנו. מחזקת אותך מרחוק, אוהבת אותך מרחוק. אל תאמין לאנשים שאומרים ?עם הזמן זה עובר? או ?האחים תמיד מתגברים?, הזמן לא מרפא את הכאב, הזמן לא משכיח ולא עוזר לשום פצע להגליד - הזמן רק גורם לך להתגעגע יותר, הזמן נותן לך תקווה שיום יבוא ואתם תפגשו למעלה, הזמן נותן לך את הרצון רק לראות אותו שוב - הזמן הוא דבר אכזרי. בני אדם הם אכזריים. אני מצטערת שתחיה ללא אח שלך, שהילדים שלך לא יזכו לדוד מגניב - אלא רק לקבר ותמונות. אני מצטערת סהר. הלוואי ויכולנו לחיות במדינה מתוקנת ולא במדינת שכול.
אלמוג עשהאל שילוני, בן 20 ממודיעין, נרצח ללא רחמים ברכבת (אירוני להגיד) "ההגנה" בתל אביב. יהי זכרך ברוך - תשמור עלינו מלמעלה יחד עם טל שלי.
<p>שבת שלום לך.</p>
<p>תודה ששיתפת אותנו</p>
<p> </p>
<p>הלב שלי כבר לא יכול להכיל כל מה שקורא</p>
<p>לדור הכי נפלא במדינה שחלק ממנו מתמוסס</p>
<p>בגלל רוע ושנאה.</p>
<p></p>