זאת המדינה שלנו---------חוסר בטחון תעסוקתי

אז ככה- כולם זוכרים את התקופה שבה אדם היה נכנס למקום עבודה ומבלה בו את כל חייו התעסורתיים. כולם גם זוכרים את ה"אנטי" שהיה לנו לאנשים שאי אפשר היה לפטר אותם בגלל ה"קביעות" - וכךכמו העקרון הפיטרי- אנשים נשארו לעבודה בדרגת חוסר הכשרון שלהם.

ואז הגיעה התקופה הליברלית - והיא נשמעה די נחמדה- הרעיון היה שאנשים יחליפו 3-4 מקומות עבודה במשך חייהם. החוזים אישיים- אבל יש פנסיה וביטוח בריאות ואיכשהוא הבנו שעם ההתפתחות הטכנולוגית והפריצה לשווקי חו"ל - זה לא יכול להיות  אחרת.

אבל פתאום אני מסתכלת מסביבי והמציאות טופחת על פני-והיא לא נראית כל כך ורודה:

בן שלחברה- בן 40 הליט לפני שנתייםלרדת לקנדה. כן הוא עשה את כל הסידורים הדרושים: בדירות רפואיות, קורס אנגלית, בדיקת אופציות עבודה. ועכשיו- הוא שם. כבר קנה בית. זה לא קרוב- שלוש שעות טיסה  מעיר הבירה- אבל הוא שם עם אשתו ובנו. הבן השני שעומד להתגייס נשאר פה אצל הסבתא.

תגידו  "סתם יורד" - אז לא, הוא צדק- השבוע נמכר המפעל שבו עבד לאחד מחברות הטייקונים. בארץ בגיל 40+ היה לו מאד קשה למצוא עבודה.

ועוד בן של חברה, מהנדס תוכנה- סיים את הטכניון ועשה תואר שני בעמק הסיליקון.  עובד פה הרבה שנים אצל אחת החברות הגדולות בהיי-טק- ולפני שבוע פוטר- צימצומים עקב אי יכולת החברה לעמוד בתחרות. אני משערת שלא יצא בלי כלום והוא יסתדר במשך שנה או שנתיים . אבל מה הלאה?

ועוד בן של חברה- צעיר עדיין- בן 32- מהנדס בקרת איכות- פוטר- ככה- מהיום למחר בשל קשיים של החברה- עדיין לא מצא עבודה.

וועוד מכיר- איש ביטוח בן 42- למד בחברת לויד בלונדון- היה מנהל מחלקה בחברה גדולה למסחר בינלאומי ולפני כשבועיים- עזב. אמר שיש לו הרגשה שהחברה עומדת להמכר לאחד מהטייקונים. פתח משרד לבד ומנסה את מזלו כעצמאי. ואמנם החברה בה עבד עומדת להמכר לחברה בינלאמית וכמחצית מהעובדים יפוטרו.

זוכרים את הסרט "וולסטריט" בו אנשים עושים כסף מלמכור חברות ולפרק אותם? האם זה מה שקורה לנו?

איך אדם שנכנס למעגל העבודה היום יכול לקחת משכנתא כאשר כלל לא ברור לו אם יוכל להחזיר אותה?

לא, אני לא רוצה להכנס לקלחת הבחירות- אני גם יודעת שיש טרנדים בינלאומיים שקשה להתנגד להם - אנ סתם שואלת איפה הימים שהסתפקנו במשכורת צנועה שממנה עוד חסכנו את דמי התיכון של הילד ומה קרה לנו מאז. האם היםאנחנו מאושרים יותר?