לא חגיגי במיוחד ואולי אין בו ולו שמץ אור

תכתבו שיר או סיפור על ארבע הנפשות הפועלות בו.

שלושה ילדים בני גילאים שונים בחזית ה"עגלה",   ומבוגר  אחד ההודף מאחור.

צילום שהוא רפרודוקציה של ציור שמקורו בבריה"מ לשעבר.

האוירה, בהתאם.

אבל אולי תצליחו אתם להוסיף נופך של אופטימיות לסצינה?

אולי תמצאו עבורם פך שמן "ויהי אור",  אפילו בלי לחצוב בסלע "עד דם"?

אולי תתארו אותה מנקודת ראותו של...הכלב החובר למאמץ 

( ונראה שהוא היחיד השבע רצון ממנו)?

ואולי בכלל הילדים אינם אלא אלגוריים? האין זה מנחם ולו לכאורה?

ואפשרות נוספת היא שתרצו להעלות בהשראתם .... טקסט פוליטי.

קשה להפוך דרמה שאוירת מועקה מאפיינת אותה ל"עוטפת אור".

ובכל זאת, 

אם לא תרצו לכתוב סיפור כאילו הייתם ויקטור הוגו או שיר "דיקנסי"...

"האירו" את חייהם!!!

חג אורים שמח!