די די טי

====הדי די טי של סבתא ===== 14 12 2010 נינט מזכרונותיה של סבתא ,,, העליה לארץ הקודש טלאות המנוסה מעיר לעיר , ומעיר מוצאם במוגרב לארץ חדשה ולא נודעת ,, סבתא מצאה עצמה במנוסה עים מישפחתה הקטנה ,, חודשים רבים של חשש ופחד בדרכים ,, קבוצה גדולה על זקניה ועל טפיה בדרכים ,, שעות רבות של הליכה ברגל ולהם מעט מזון ומעט מים , זה ניראה כמו יציאת בני ישראל ממיצרים ,,, כל הקבוצה,חוו חולי וגם מוות של זקנים וחלשים ,, סבלו את כל הטלאות העיקר להגיע לארץ הקודש ,,, סבלו יסורים רבים ורדיפות של שודדי דרכים ,, שגוו מהם דמי חסות לעבור בגבולות אך את כספם ומטלטליהים לקחו וחסות לא נתנו ,,, סבתא איבדה בדרכים את כל אוצרותיה שהיו חבויים בכדי להתחיל חיים חדשים בארץ הקודש ונישארו ללא כל ,,,, ילדים קטנים, וחלשים מתו בדרכים ,,, ולאחר חודשי היסורים והבריחה הגיעו לנמל מבטחים ,, ושם עלו על אונייה שתביא אותם לארץ המובטחת ,,, גם בים הטלאות רבות אנשים חלו בחום הקאות שילשולים , ושוב החלשים לא שרדו ומתו ,,, בים היו סופות וגלים עזים שטילטלו את האוניה כאילו הייתה קליפת אגוז , וחשבה להישבר על נוסעיה וכולם יושבים על הסיפון בתפילה גדולה מתחננים לאל שיושיע אותם מטלטלות האוניה שכמעט טבעה ,, בבוקרו של יום בהיר לאחר טלאות רבות הבחינו יושבי האוניה באורות זוהרים האוניה סוף סוף הפסיקה להיטלטל ושטה לאט ,, היגענו לנמל מבטחים צעקו כולם ומחו כפיים צחקו ובכו הכל יחד בהיתרגשות גדולה חיבקו איש את רעהו ,האוניה קרבה לנמל ותוך זמן קצר היא עגנה ,,, לאוניה עלו פקידים עים ניירות ותעודות למירשם העולים החדשים ,, החום היה עז ומים אין אך אף אחד לא התלונן רצו רק לרדת ולגעת באדמת הקודש ,, שעות עברו עד שניגמר כל הרישום ולקבוע לאיזה איזור בארץ הולכת כל משפחה ,,, הקבוצה החלה יורדת ההיתרגשות ענקית כל הזקנים הישתתחו על האדמה הקדושה ,, ובתפילה גדולה אמרו שהחיינו והגיענו לדרוך על אדמת הקודש ,,,,, בוכים ומתפללים בסוף הפקידים הכניסו את כל העולים לאנגר גדול ושם חילקו מים סנדויצים כוס חלב ותפוזים ,,,,,,לאחר שסעדנו את ארוחתינו הראשונה על אדמת הקודש כולם מרוצים אך עייפים מטלאות הדרכים ,, כעט באה שעת ה די די טי ,,,,,, ההשפלה העזה שחוו העולים עד היום ההשפלה לא נשכחת ,,,, סבתא מזכירה את הבושה ,הכניסו את העולים לאנגר שני ושם ריססו את כולם בחומר מחטה ,,, די די טי ,,כאילו היו אלה חיות עים קרציות או כינים שצריך לחסל ,האנשים בקבוצה בכו מעלבון ,, בכו מקבלת הפנים המבישה הזו ,,אך לאף אחד אין מה לומר עמדו בשקט וקיבלו את הדין ,,,,המעליב,,,, אחרי כל הסיוט הזה כל משפחה קיבלה לידה טפסים כתובים בשפה שלא הבינו ,,, והחלו להעלות את המשפחות למשאיות כאילו היו בהמות ,,,,,,, כל העולים שעלו מהמגרב ==ארצות ערב==,הגיעו באישון לילה לביתם הראשון על אדמת הקודש ,,,, שהיה אוהל או צריף מפח ,על אדמת בור סלעים וטרשים ,,,, אין חשמל אין מים זורמים ובטח לא שירותים ,המשפחות קיבלו מיטות סוכנות וכמה שמיכות בתוך צריף מרוב עייפות מטלאות הדרכים ולאוט הנפש והעילבון מהריסוס נירדמו מבלי לדעת היכן הם נימצאים ,,,, בבוקר כאשר היתעוררו למציאות העגומה יצאו מחוץ לאוהל או הצריף ליראות את ארץ זבת חלב ודבש ,, מהר מאוד בבינו שזרקו אותם בתוך שממה מדבר וציה ,רק חום וחול ואדמה יבשה ,,, סבתא שלי היא אישה מעשית ולא נופלת ברוחה כל כך מהר ,העירה את משפחתה הקטנה , ונתנה לכל אחד תפקיד אך לארגן את הצריף האומלל שקיבלו