די די טי

די די טי 22 12 2010 המשך סיפורה של סבתא !! על ימים קשים, חום עז שרר בארץ, וימי צנע ,המבוגרים, היו במצב קשה ודיכאוני ,אבטלה קשה הייתה בארץ,אין עבודה ,אין פרנסה ,ואין תזונה נאותה למשפחה,,וכבר סיפרתי לכם שלסבתא הייתה תושיה, וידעה מהר מאוד לפטור בעיות ולמצוא פיטרונות,,אז ככה בקירבת המעברה היה שדה של דורה שזה מאכל לבהמות ,אך סבתא נחושה בדעתה להביא אוכל לילדיה,,,על כן כל יום ליקטה מהשדה דורה ,טחנה עד דק ומזה הכינה לחם, וגם בישלה דייסה למשפחה וכך לא היו רעבים ,, אנשי הממשל ,החליטו לגייס את כל המבוגרים במעברה ,לעבודת דחך ביערות,לשתול צמחים ,לסקל אבנים , בסלילת כבישים ,ועוד,,וכמובן השכר נמוך ,,באותה תקופה חולקו קופונים לקניית מזון ,,והכל היה מתוקצב, ולפי כל נפש במשפחה ,,,בקיצור החיים היו קשים ,, למבוגרים היה קשה להסתגל בארץ ,,אך לילדים היה הרבה יותר קל ,,,הם מצאו להם חברים מהמעברה , וכל היום שיחקו ,ונהנו ,מהחופש שנפל בחלקם,,, מבלי צורך ללכת ללימודים,,,, עברו כמה שבועות מאז הגיעו העולים למעברה ,,,ובוקר אחד באו אנשי עליית הנוער ,ושוחחו עים ראשי המשפחות ברוכות הילדים ,,,הם החתימו את ההורים ,שהילדים צריכים לקבל ,חינוך טוב ותזונה נאותה והלבשה ,ועל כן הם צריכים לעזוב את המעברה ,ולעבור לגור בקיבוצים,או במוסדות חינוך ,,,, ההורים תחילה התנגדו ,איך הם רוצים לקחת להם את ילדיהים ? אך אנשי העליה באו יום יום ,,לשכנע שזה הדבר הטוב ביותר עבור הילדים ,,, וכך לאט ההורים הבינו שבאמת המצב קשה במעברה ,,היתרצו וקיבלו את הדין , בוקר אחד באה משאית לקחת את הילדים, כולם בכו וההיסטריה קשה כי הילדים לא הבינו למה מפרידים אותם מההורים ,,הילדים חולקו בין קיבוצים ,למוסדות ,תחילה היה להם קשה אך ילדים מתאקלמים לכל מקום ,מצאו להם חברים חדשים ,היה להם סדר יום עמוס כך שלא נשאר זמן לגעגועים ,לבית ,,, בבוקר עבדו ואחר הצהורים למדו ,,ובערבים היה להם גיבוש ,שיחות ,הרקדה ,שירה ,כך החיים של הילדים הפכו לנעימים יותר ,,ואחת לחודש נסעו לבקר את ההורים ,,גם סבתא נאלצה להיפרד משני ילדים , ונשארה עים תינוקת ,ובן בוגר שהוא למעשה היה המפרנס העיקרי ,כי סבא נםטר לפני עלותם ארצה ,,, הילדים קיבלו חינוך טוב ובגרו והתגיסו לצבא ,אחרי שירותם למדינה ,חלק המשיכו בלימודים, וחלק חזרו לגור בקיבוץ כי זה היהי ביתם מגיל צעיר ,וחלק אפילו התחתנו והקימו משפחה משל עצמם , בארץ המצב היהי עדיין קשה ,אך למרות הקושי כולם עבדו באהבה כי הם ידעו שהם בוניםאת מדינת היהודים לאחר שנים ניבנו שיכונים שאליהם הועברו כל יושבי המעברה וזה היה סוף המעברות ,,,סבתא אשת חייל הייתה ,ועד יומה האחרון לא סלחה על הטראומה של הדי די טי ,,,,,,,,,נינט