הנשיא לשעבר ג'ימי קרטר

ג'ימי קרטר נולד בשנת 1924, אמו היתה מיילדת, אשה משוחררת, רגישה ופתוחה.אביו היה קפדן בעל דעות קדומות. באותה תקופה היתה הפרדה טוטאלית בין הגזעים, אך לג'ימי תמיד היו חברים שחורים, עובדי החווה שבה נולד היו שחורים. בוחרת אני לכתוב עליו כי הוא היה אדם רחב אופק שהביט מעבר לצבעים ולגזעים, ההפרדה היתה תקפה ולמעלה מתשעים אחוז הסכימו עימה, אך קרטר לא יישר קו, עוד בנערותו היו לו חברים שחורים, ועל כך אני מעריצה אותו. הוא היה קורא נלהב, לאחר שקרא את הספר מלחמה ושלום, חלם תמיד על חיים בים, הצי ריתק אותו ולשם הוא התגייס. סיים כאחד הבוגרים המצליחים בכיתתו. את רוזלין הכיר עוד מימי ילדותה, שכן היא היתה גם מפליינס מדינת ג'ורג'יה. הם נישאו נולדו להם שלושה בנים במקומות שונים עקב הנדודים שנדדו לבסיסים השונים בשנת 1953 עזב את הצי, הוא חזר לעבוד בחוותו, גם בניו עבדו איתו, אמרו הם שהוא היה מעביד קשה. בכנסייה היתה הצבעה, האם יאשרו לשחורים להתפלל שם, הו וכל משפחתו הצביעו בעד, השאר הצביעו נגד, לאחר מכן התקשרו אליו ואמרו הסכמנו איתך אך לא רצינו לתת פומבי לדבר. בשנת 1966 התמודד לתפקיד המושל, אך הוא הגיע למקום שלישי זו היתה תבוסה וכאב לו מאד. אחותו רות לימדה אותו להתבונן על התמונה כולה, ולא רק על חלקה. בשנת 1970 התמודד שנית ושזכה בתפקיד המושל, צילמוהו אוסף בוטנים. מאחורי המתמודדים האחרים עמדו אנשים עם כסף תמורת טובות הנאה, מאחוריו עמדו רק אנשי ג'וג'יה נאמנים ומסורים. בנאומו הראשון כמושל., אמר קרטר אי אפשר לנהל מערכת בחירות בארה"ב, בלי בעיית השחורים, זמנה של ההפרדה הגזעית עבר. היו לו ארבע שנים כדי לבנות את עצמו בדרך לנשיאות, מטרתו היתה לנצח.בתפקידו כמושל יצר תקדימים, מינה שחורים לתפקידים חשובים הקדים את זמנו והכריז יש בכוונתי לרוץ לנשיאות. ב-1974 כאשר התמודד כמעט לא הכירו אותו. הנכס הגדול שלו היה חלק מתרבות השלטון בוושינגטון, היה לו זיכרון פוליטי, בלט בנאומיו, ניצח בניו-המפשר עבר ממדינה למדינה והמשיך לנצח. באחד הראיונות אמר אני לעולם לא אשקר. עתונאית שאלה את אימו אם אכן זה כך, אימו ענתה הוא משקר רק שקרים לבנים. עיתונאים לא אהבו אותולטעמם היה דתי ומוסרי מדי. ב-27 באפרים 1974 הוכרז ג'ימי קרטר כנשיאה השלושים ותשע של ארה"ב. הוא לא שיחק לפי הכללים של וושינגטון. אני המנהיג של אמריקה, לא של המפלגה הדמוקרטית בימי כהונתו נושא זכויות האזרח הפך למרכז נצחונו האישי של קרטר היה השלום בין ישראל למצרים. התקיימו השיחות בקמפ דיוויד, הוא מאד התאמץ, ועשה את הבלתי יאומן. בשנת 1979ניסה להשתלט על אינפלציה משתוללת,אנו צריכים להתמודד עם האמת אמר, ולשנות כיוון. בשנה וחצי האחרונות לכהונתו הצטרך להתמודד בממשל לא יציב.(גם בעיות השתיה של אחיו הביכו את הממשל}.י בשנת1979 נלקחו אמריקאים בשבי האיראנים. בנסיון כושל לשחררם נהרגו שמונה אמריקאים רק ב-1981 שוחררו חמישים ושניים השבויים מטהרן.. את הפירות קטף רונלד רייגן. ב-1980 התקרבו הבחירות, קרטר התמודד פע ם שנייה. מולו התמודד רונלד רייגן הוא הצטייר כמנהיג בעל כח כריזמטי ואסרטיבי, נצחונו של רייגן היה ברור. רייגן ניצח והיה לנשיא. ג'ימי הובס וחזר לפליינס. בזמן היעדרו הגיעו חובותיו בחווה למליון דולר, הוא מכר את החווה. ב-1980 הוא פיקח על הספרייה ע"ש קרטר. נסע למדינות רבות בעולם, בכל מקום התקבל בכבוד רב. אומרים עליו שיודע הוא להעביר מתקפה דיפלומטית אמיצה, במשטרים דיקטטוריים, תמיד ידע לגשר בין ניגודים., בין יתר הדברים בהם עסק בנה בתים לאנשים עניים. היום נחשב ג'ימי קרטר לאחד הנשיאים הגדולים שהיו אי פעם לארצות הברית.

