אני והוא על המגרש

היו זמנים במערב, שהייתי יפה ומלאה. חלילה אם אומר שמנה, הצדיק לא אוהב את המילה. דחסנו את החמולה, ראש-זנב בדומה לסרדינים בקופסה - לתוך מיני מיינור ענתיקה ושעטנו אל השקיעה, ביפו הרחוקה. מיותר לציין, שהגענו סמוקי פנים ושטופי זיעה . משוועים לאויר היינו, כדגים מחוץ למים. המטרה כך אומרים, מקדשת את האמצעים. אליפות המטקות החלה, כמשחק תמים על חוף הים . עד מהרה, לא מזג האויר החמים הלהיט את כולם. היו אלה מבטים נחושים של שני שחקנים יחפים. ממוקדים במטרה אחת בלבד - לנצח. מי שינצח בטורניר, מקומו מובטח בהיכל התהילה . הניצחון, היה ברור מראש ובכל זאת נפערו פיות . מאוחר יותר גילו כולם, שאני גם יודעת לשחות . המטקות מעשה ידי אמן, של הצדיק כמובן . האירוע הנדיר תועד במצלמת חובבים, בשיתוף והסכמת שני הצדדים. מה חבל, כי נבצר מכם ידידיי, להקשיב להמיית הגלים וצחקוק הילדים . והכי הכי חשוב לחזות בתבוסת הצדיק .
כי נהנתי כפליים
לקרוא זו האימרה
ומצפה לבאות לקרוא ולהנות.