נס, עמוק במים
אני יליד 1939 בן יחיד להורי. בין גבעות החול של חולון קדחו במהלך 1949 באר מים חדשה . כתוצאה מהקידוח נקוותה בין גבעות החול בריכת מים ענקית. יצאנו לשחות בבריכת חינם זו ביום הולדתי העשירי. היינו 3 חברים בני אותה כיתה. אני וחברי שהייה גדול ממני בכשנתיים היינו שחיינים טובים. החבר השלישי היה שחיין מתחיל. מי הבריכה היו ממש עמוקים. שנינו השחיינים הטובים אמרנו שנלווה את השחיין המתחיל ונדאג לשלומו. התחלנו לשחות. השחיין המתחיל החל לטבוע. אני שלא היה לי מושג בהצלה תפשתיו בידיו וכמובן שהוא משך, לפת אותי והתיישב מעלי ואני הפכתי ממציל לטובע. וכאן הגיע הנס. החבר השני הכניס, לשחיין המתחיל, אגרוף לבטנו ומשך אותו מעלי לחוף מבטחים. ואילו אני עליתי למעלה ושחיתי לחוף בכוחותי האחרונים. הייתי במעמקי המים למעלה משתי דקות ומצילי היה בטוח שטבעתי למוות. שם מצילי היה ירמיהו (כינויו היה "קוקי") ואינני זוכר את שם משפחתו. אגב, שנים רבות לאחר מכן חזר לי כמעט מדי לילה חלום הזוועה של טביעתי.
מעניין אם אותה באר מים היא אותו מקום שבו עברו עלי ימי ילדות מאושרים של משחקים בחולות, אסיפות כיתה וקומזיצים. כיתתנו רגלנו כי חולות היו מימין ומשמאל ומכל העברים וכשהגענו לחוסמסה היינו נהנים מהאקליפטוסים והצל והמים.
היום משמש המקום כמוזיאון תולדות חולון. וההבדל מאז והיום שמכל עבריו מתנוססים בתים רבי קומות ואין חול.
הרגשת חידלון שאתה תקוע ולא בטוח שתצא.
חוויתי זאת ולכן אני מבין את הרגשתך.
הייתי גד בצד השני של המתרס כשהיצלתי 2 טובעים.
משמח אותי שאתה ניצלת מטביעה
וגם הגיבור הטובע.ושירמיהו הצילך ולכן
את יכול לכתוב את חוויותיך.עלה והצלח בכתיבתך.
מגורי היו בשיכון חדש / קריית עבודה, רחוב הופיין.
המשחקים שלנו היו גם הם בין החולות וגם רחוק מהבית. חלק מהמשחקים היו אפילו מסוכנים.
ליעקב ולאריקו
תודה רבה על תגובותיכם הבונות.
אגב מה דעתכם על שינוי הכותרת של "בלוגים" לבלוגים, סיפורים ושירים?