ג'אן לורנצו ברניני

נולד בנאפולי ב-1598, כל חייו חי ברומא, נפטר ב-1680. הוא היה ילד פלא עד גיל 22 נוצרו כל פסליו. 1. במוזיאון הוותיקן 2. וילה בורגזה התיקרה הברוקית אשר ניתן להתבונן בה מבל הכיוונים בניגוד לתיקרות הרנסנס. פסליו הראשונים מן המיתולוגיה היו "זאוס ואמדיאה" "המדוזה" "אפולו וונוס". בבארוק האמן מחפש את הרגע הדרמטי, לא סיפר ממושך כמו ברנסנס. הוא היה פסל צייר כתב מחזות תכנן ערים תכנו גם את אולם המראות בוורסאי. עד גיל 24 עבד ברומא בוילה בורגזה, שם נמצאות יצירותיו, פטרונו היה שיפיונה בורגזה, אשר היה גם פטרונו של קאראוז'ו. ברניני נישא בגיל 40, נולדו לו 11 ילדים הוא חי עד גיל 82. הוא פיסל את הפסל אפולו נוגע בדפנה והיא הופכת למטאמופוזה. נוסף לזה פיסל פסל ענק 3 מטרים גובהו המתאר 3 זכרים, בחור צעיר נושא על גבו את אביו, וילד משתרך אחריו, הכל מאותו חומר שעשוי מגוש שיש אחד עוד פסל המתאר חטיפה,דמות של אל וכלב בעל שלושה ראשים, האל הוא אל השאול, ברניני נותן לנו את התחושה החריפה האמיתית בצורה מאד מוחשית הור מדהים אותנו , זה הבארוק שרוצה להדהים את הצופה. בניגוד לרנסנס עוד מאפיין היא ההבעה. "אדיס ופריסיפונה" "דויד" יצירה מרתקת תנועה ספירלית מחזיק בידו את האבן הפוגעת במיצחו של גוליית. שני הפסלים הגדולים בתולדות האנושות היו ברניני ואנג'לו. ברניני היה מאושר כל חייו.הוא שינה את פניה של רומא. מה ההבדל של דויד של ברניני בבארוק, ובין דויד של אנג'לו ברנסנס? התנוחה של דויד המפוסלת על ידי אנג'לו היא עומדת, ברניני פיסל את דויד בתנועה דרמה אקשן. השלימות האנטומית בשתי הימ=צירות זהה,הוורידים, הצלעות האצבעות הכל בולט ומושלם. הכנסיה סנטה מריה דל לה ויקטוריה איננה כנסיה מענינת, הזמינו אצל ברניני עבודה קפלה (כנסיה קטנה) כל שלושת המרכיבים נמצאים בעבודה זו, ציור פיסול וארכיטקטורה. ברניני כתב שזו היצירה החושובה והמושלמת ביותר שלו. זו הפעם הראשונה שמשתמשים גם בשמש לתיאורה, ישנם גם תבליטים המאפשרים זאת, התיקרה ישרה אך יש תחושה של קימור. אם נחבר הל יחד נבין מדוע ברניני חשב שזו חצחרה מושלמת.