מילים ומעשים

מילים אותם נושאת הרוח לארבעת הכיוונים, הן מתערבבות עם האבק והצחנה, מתפזרות לאותיות, וכל אות בוחרת לה את כיוונה, לעיתים הן ישאות השמימה ונבלעות בעננים הכהים, לעיתים צונחות ארצה כמו עלים יבשים. מילים טובות מילים רעות, מילים של חלום ותשוקה, של כעס של צחוק, של חדווה ומרירות, של אהבה ואכזבה,אהדה והגנה. אתן הורסות אתן בונות אתן טינה וזעם, חוסר אונים פחד ותלות, אתן מאשימות ומסיתות. אך אתן גם כה טובות ומעודדות כקרן של חם ללב דואב. מעשים. אחד המעשים שאנו עושים היא הכתיבה. ואת המילה הכתובה שום רוח לא תזיז הם מוגנים היטב בתו ך מגירה או מע ל שידה מאובקת. שומרים הם לך אמונים לנצח, ממתינים שתטי להם חסד, תקראי בם, תציצי תעלעלי, והם יהיו אסיר תודה על תשומת לב קטנה זו. כל שנה צהובים אתם יותר, אך ממשיכים להיות יקרים ונאמנים. ומעשים? ישנם מעשים הנחרתים עמוק ולא מרפים, כאשר מתחרטים החרטה מולידה כאב, והמצפון מתעורר ושואל למה? הוא ממשיך להציק וההסברים אינם מניחים את דעתו, כאילו כל זה אינו מספיק, בא גם המוסר זקן הימים ועתיר הנסיון מטיף ומטיח. כאשר הייתי קטנה חשבתי כי מילים ומעשים אחד המה, בינתיים התבגרתי והבנתי שאינם צועדים בהכרח בתלם אחד. לעיתים פועלים יחד,ולעיתים סותרים הם אחד את השני.
