איזה יום יהיה לי היום

בהרגשה שלי, יש לנו צורך מאוד חזק לחשוב ולהאמין שהחיים שלנו, הימים שלנו נועדו לנו לתכנן אותם ולשלוט במה שיקרה בהם. וכן אני מאמינה שככה חושבים רובינו. אנשים מוכנים להתווכח עד כלות על העובדה שהם בשליטה על החיים שלהם, שמה שקורה להם זה מה שהם התכוונו שיקרה, ואם קרה משהו אחר זה משום שלא תכננו עד הסוף, קרה במקרה או מילת הקסם צרוף מקרים. אז אני חיה את חיי בידיעה עמוקה שמה שקורה לי לא במקרה קורה. וגם אם חיי מתוכננים במידה מסוימת, שהרי אי אפשר לוותר לגמרי על השליטה, גם אז התוכניות שלי מסתדרות איכשהו עם הכוונה של נסיבתיות שלא תמיד מובנת לי. אני מביטה לתוך חוויות חיי ועם הזמן לומדת להנות מהטוויסט שהן מקבלות בזכות אותה הכוונה עליונה שלא לי היכולת לקבוע אותה. אני אוהבת את מה שקורה שלא לגמרי התכוונתי שיקרה כמו שקרה. מכל חוויה כזו אני יוצאת עשירה יותר ועם תובנה אקסטרה. החוכמה שלמדתי ליישם עם הזמן היא היכולת לקחת את הארועים בחיי ולהרחיב את ההסתכלות שלי על מה שמשתקף אלי מהם. טוב, עד כאן קצת מעונן, מעורפל ואולי רחפני מידי. אבל כזו אני, אוהבת להסתכל לחיים בעיניים ומנהלת דו שיח בלתי פוסק עם מה שהם מפגישים אותי. ותאמינו לי שזה שווה, זה מעשיר ומרחיב את הנפש התודעה והיכולת לקחת את החיים ברווחה ובנינוחות עם חיוך גדול על הפנים. כשהתאלמנתי שאלתי למה זה קרה לי, ממש כמו כולם, כעסתי ברמות מטורפות, לא יכולתי לקבל את המכה. אחרי פרק זמן לא קטן ואחרי טיפול לא קצר הבנתי למה זה קרה לי והפסקתי לכעוס. לקחתי את הכאב הנורא, את הפצע הכואב עד בלי די ובעזרת ההבנות וההפנמה של החוויות הקשות עזרתי לעצמי לגדול. גדלתי, התרחבתי, העמקתי והפכתי גם לאדם טוב יותר ובמיוחד לעצמי. אני מאמינה שאדם ככל שקרוב הוא יותר לעצמו ככה יכול הוא להיות קרוב יותר לאחרים. קרוב בכל המובנים, חום, אהבה, נחמה, נתינה, חמלה וכל מה שתגידו. וככה בעבודה איטית ועמוקה הבנתי שאנחנו מתכננים את החיים אבל לחיים יש עבורינו את התוכניות שלהם. טוב שנדמה לנו שיש לנו יכולת לתכנן את חיינו ואנחנו בשליטה, לא בטוח שהיינו מסתדרים ללא התחושה הזו. אבל טוב עוד יותר לדעת את הפרופורציה ההולמת שלנו אל מול עוצמתם של החיים. את השאלה איזה יום יהיה לי היום אני שואלת כל יום מחדש. למה התחלתי לכתוב את הפוסט הזה היום דוקא, אין לי מושג ואני לא בטוחה שזה חשוב. מה שמרגיש לי חשוב זה לכתוב, לשתף ולאפשר למחשבות שלי לנדוד לאנשים אחרים ולהתחבר עם מחשבות אחרות. היום באופן ספציפי אני מתאוששת מטיפול שיניים גדול שעשיתי אתמול, שתלים. מי לא עושה שתלים היום ? כמה טוב שאנחנו חיים עכשיו ויש לנו אפשרות להנות מהטכנולוגיה המדהימה שמאפשרת לנו לשפר את איכות החיים אם רק נדע לקחת אותה לשם. עמוסה לעייפה באנטיביוטיקה לצו הרופא הדנטיסט עובר עלי יום נחמד אמיתי. התעוררתי ונזכרתי שיש לי שיניים חדשות בפה, אמנם זמניות לעת עתה אבל תקופה קצרה. מיד זינקתי לחדר האמבטיה להסתכל במראה והעלתי על פני חיוך גדול, חיוך חדש עם שיניים חדשות. זה בטח יראה יותר יפה כשאקבל את הקבועות. הטישטוש מאתמול שאחרי הטיפול לא השאיר עקבות ואני קמתי רעננה, אחרי לילה טוב של שינה בריאה ליום חדש שצפוי להיות מהנה ותו לו. בהוראת הדנטיסט שלי אסור לי לאכול אוכל קשה....רק אוכל רך.....אוי גוד, מה פרוש ? יוגורט, מרק, חביתה, פסטה, ירקות מבושלים ועד כל מיני רכים למיניהם. היום עוד לא הסתיים ובטח צפויות לי עוד חוויות מלבד להסתכל במראה ולהנות מהשינוי המדהים בפה שלי. אני עוצרת כאן להיום ומאחלת לכולם יום ניפלא עם חיוך.
להשתמש בטכנולוגיה כדי לטפל במערכת
שניים טובה יותר כגון שתלים.מחשבה חיובית
יכולה להוסיף לכל העשיה לדעתי.להשתמש
בטכנולוגיה כדי לשפר צריכים לשקול ולהחליט.
לא כל טיפול הוא רצוי וצריכים לראות מה לעשות
להתיעץ עם רופא שניים למשל.
ח... כשאין לנו התחייבויות להופיע למשרד או לעסק, כמה טוב להחליט ברגע מה לעשות עכשיו. לקפוץ לשוק ולהסתובב בין הדוכנים, משם לקולנוע או לבקר חברים.
טק טק בדלת ואני כאן והחברים שמחים שמישהוא בא לעורר אותם מהשעמום של הטמבלויזיה(השם החדש שניתן ע"י הרב)
כתיבתך מעניינת.
תודה על הפירגון.
בדבריי אני מכוונת לכך שגם אם אנחנו מתכננים את ימינו הרבה מאוד פעמים ובעצם כמעט תמיד נכנסת איזו יד נעלמה לתוך התוכניות שלנו ובוחשת אותם ומה שמתקבל זה לא בדיוק תואם את התוכניות שהיו לנו.
אבל כן אתה צודק, כשהזמן בידיך, קל יותר להיות פחות מתוכנן.
תודה
בלוג
"עם שיניים"...