מחאה חברתית של קיץ 2011
מחאה זו תזכר כהתעוררות האזרחית הגדולה ביותר מאז קום המדינה המחאה שהחלה ב-14 ביולי, בתמימותי חשבתי שזה יקח ימים ספורים, עם כמה אוהלים מוטים בשדרות רוטשילד החום המעיק, הזיעה הקולקטיבית, וחוסר התנאים הסניטריים.חשבתי שהישראלי ששנים שתק וחי בתוך בועתו,לא ייצא מקליפתו, התבדיתי. הצעירים הצליחו לשנות את השיח החברתי, ולסחוף אחריהם אלפי אנשים מכל רחבי הארץ. צעדו ברחובות ובגרון ניחר צעקו צדק חברתי צדק חברתי נתח גדול מהאוכלוסיה הרגיש שמשהו מאד בסיסי במערכת הכלכלית והחברתית לא עובד. זה גרם להם לצאת לרחובות ולהגיד עד כאן נמאס לנו. לאחר מכן שינו את הסיסמא מצדק חברתי למדינת רווחה, דרשו תקציבים לבריאות לדיור לחינוך, ראש הממשלה ושר האוצר ביטלו את רעיון מדינת רווחה, כאשר הביאו כדוגמא את יוון איטליה וספרד, כך נראות ממשלות המעניקות רווחה, ומגיעות לפשיטת רגל. בישראל סוןףסוף שאלו באיזו מדינה רוצים אנו לחיות, לא רק בהיבט פוליטי בטחוני, אלא גם בהיבט הכלכלי והחברתי. מהו המודל של מדינות רווחה? מדינות סקנדינביה, אלו מדינות סוציאל דמוקרטיות.שלא נשבו ברוח הקפיטליזם.הנורדים מקיימים מגזר ציבורי יעיל חזק ומשגשג ( מס' האוכלוסין הוא כשלנו), השרים והמנכלים משמשים כמשרתי הציבור וכשליחי הציבור עשרות שנים, ואינם רואים את הציבור כמיטרד. אצלנו נהוג שכל בכיר חייב לעשות לביתו, לאחר מכן לעבור למגזר עיסקי ולהרויח פי עשר יותר משהרויח בתפקידו הקודם הרעיון נראה להם מגוחך מה שאצלנו נראה כהצלחה גדולה. (כאן קבור הכלב) בניגוד לטייקונים הישראלים שמחזיקים במונופולים מקומיים, ומחזיקים את המדינה בגרון. אניש העסקים הגדולים המדינות הנורדיות שהצליחו בגדול בשווקים הבינלאומיים עם מחזור של מיליארדי דולרים, הופך אותם לאנשים מוערכים ואהודים, ואף לא אחד מרגיש שהם התעשרו על גבו. מדנמרק נוכל ללמוד על יעילות וצניעות, ומגרמניה שמצליחה לשלב בין רווחה לצמיחה,למרות המשבר העובר כיום על אירופה. אנחנו מכירים את העצלנות האיטלקית והספרדית, ואת הנהנתנות של היוונים. אנחנו לא פה ולא שם. איך קורה בארץ שיש בה אשכולות של כשרונות ביחס למספר האוכלוסין, שמקבלות אחת לכמה שנים פרסי נובל, נחשבת בתחומים מסויימים למדינת עולם שלישי? זה פרדוקס! זה לא מסתדר לי. נחזור למחאה של יולי 2011, לכל אחד מהזרמים יש היבט שונה, מה זה צדק חברתי, ואיך הוא קשור לשוויון? קשור גם קשור,כאשר הפערים הענקיים בין השכבות העליונות לביו השכבות התחתונות הוא בלתי נתפס,כאשר שיכבת הביניים שהיא עמוד השידרה של המדינה, יורדת מטה ומתפוגגת. האם הפחתת מחיר הקוטג' ועוד כמה מוצרים תחולל את השינוי? וודאי שלא. האם וועדת טרכטנברג תביא את הבשורה המיוחלת? אני בספק. יודעת אני שהמודל של מדינות נורדיות, רחוק מאתנו כשנות אור, לא רק עקב הדברים שציינתי בראשית הכתבה, אלא מפני שבמדינות הנורדיות השחיתות היא מבין הנמוכות ביותר בעולם, כמו כן היקף הכלכלה השחורה גם היא מהנמוכים היותר בעולם. נחזור למדינתנו שיש בה הרבה מאד אנשים יעילים ומוכשרים בהרבה תחומים, שטובת המדינה עומדת לנגד עיניהם. אילו היו מצטרפים אנשים אלו לפוליטיקה המדינה היתה נראית אחרת, אך בלשון המעטה איננו אוהבים את הפוליטיקאים שלנו, החמדנות ורדיפת הבצע , האטימות, האלימות והאגרסיביות מרתיעים כל אלו את האנשים הטובים ובעלי הערכים להצטרף ולשנות את הכל מן הקצה אל הקצה.
ועלינו לזכור כי בימים טרופים אלו כאשר המשבר הכלכלי מאיים על רוב מדינות העולם לא ימצא אפילו כלכלן אחד שיסכן את ראשו ויסכים לשנות את מבנה המשק. אירופה שוקעת ומאיימת על כל כלכלות העולם. גם אנו תלויים בה מאחר והיא הקניינית הגדולה של היצוא שלנו.
היעד הוא לצוף על פני המים עד יעבור זעם. המחאות יחכו בצד..