רחל ויעקב

בכבוד ועונג, בהוד והדר - ההורים שלי - הביטחון שלי - החינוך שלי - אני אני, שמערבלת וטוחנת חיים הזויים, מקבבת אותם לקציצה ובולעת אותה בשלמותה. הורים יקרים שלי, מכם שאבתי תעצומת נפש אדירה סבלנות, איפוק ואת תורת הדקדוק. א?ב??א היה שקוע בתורה ו?א?מ??א רוב הזמן במטבח, אופה ומבשלת י?ש? מ?א?י?ן . היא הקפידה, שיאכל כל יום ביצה, ואוי לו אם לא יחליף חולצה. א?מ??א התמודדה בגבורה, עם כינים, פשפשים וג'וקים ש??ע?מ?דו? ל?כ?לו?ת?ינו? הוא דאג, שתהיה מרוצה - גם אם כרוך בעשרות גיחות לשוק כ?ש?א?מ?א יצאה השוקה, א?ב??א היה חסר מנוחה עד שובה. אהבה עזה הייתה להם - א?ב??א ז?כ?ר ל?ה? ח?ס?ד נ??עו?ר?יה?, רו?ח?י - כינה אותה הם ידעו לעשות ילדים, בחדר מוצף וצפוף ילדים, מבלי להשמיע ציוץ . להם מגיעות מחמאות, על שבט רב פעילים אדיר ונדיר. הורים, שבזכותם העולם שלי קיים הקמתי מפעל חיים - בן זוג רב מעללים. ילדים מוצלחים ופשושים חמישה. שש אחיות, חברות, מאוחדות בלב ונפש ואח אחד שאינו יודע לשאול . בל נשכח את ציונה ועזרא, אצלם ישן הצדיק, כל שני וחמישי, על תקן מגורש ותיק הצדיק ו?א?מ??א הסתדרו נפלא, אבא קינא נורא, אך מעולם לא מחה. תמיד כשזעקה א?מ??א לעזרה, חש הצדיק להושיעה . פעם הלך אצלה, כשאני בצירי לידה לפתוח סתימה בביוב השכנה, שעכברוש בריון חומד לצון, חסם מן הסתם. אימא ידעה להעריך את עמלו וגמלה לו במנת, חציל ובמיה עם נענע. הסיפור לא יגיע לסיומו, בלי שהצדיק יתן דברו בקריצה חדה לעברי. "איך שראיתי את אימא שלך, אהבתי אותך"