פיסות הבד
פעם היתה פיסת בד לבנה... שהכירה פיסת בד שחורה... האהבה ביניהם התלקחה... והם הפכו חיש קל לפיסה אפורה... כך חיו כפיסת בד אפורה... לעיתים פרצה ביניהם מריבה... חזרו כל אחד לפינתו פיסת בד לבנה... ופיסת בד שחורה... אהבתם היתה כה גדולה... ששוב סלחו ויתרו וחזרו להיות פיסת בד אפורה... נשיקות חיבוקים והרבה אהבה... כזו שרק באגדות ניתן לראותה... יום אחד פרצה סערה... לחייהם נכנסה פיסת בד אדומה... את חייהם לגמרי בילבלה... וכבר לא היתה זו פיסת בד אפורה... פיסת בד אדומה,חייהם מיררה... התפצלה לה פיסת הבד האפורה... ושוב היו,פיסת בד לבנה ופיסת בד שחורה... וליידם פיסת הבד האדומה,הארורה... החליטה פיסת הבד הלבנה... להשאיר מאחור את כל כאבה... הפנתה עורף לפיסת הבד השחורה... שיתערבב מצידה,עם פיסת הבד האדומה... פיסת הבד השחורה התאחדה עם האדומה... אך רק שחור ראו הסובבים אותה... ואילו פיסת הבד הלבנה... פגשה פיסת בד כחולה ופרחה לה אהבה... כשפיסת הבד הלבנה,התאחדה עם הכחולה... צבע נפלא יצא,תכלת,שכזה עוד לא נראה... ופיסת הבד השחורה,הרגישה נורא עם מה שעשתה... נפרדה היא מפיסת הבד האדומה,עם רגשי אשמה... אך פיסת הבד הלבנה לא רצתה... שוב לחזור להיות אפורה... את הלקח היא למדה ועם הפיסה הכחולה נשארה. פיסת הבד האדומה,לא מצאה את מקומה והלכה... פיסת הבד השחורה נותרה לה בודדה ודמעה על לחיה צנחה... פיסת הבד הלבנה נשארה לעד עם הכחולה... ולשום פיסה בצבע אחר,לא היה מקום בתוך אותה האהבה... @אירית@
חומר למחשבה ,כמו בחיים
צלע שלישית תמיד הורסת ,
אירית מאחלת לך חג פסח שמח מאושר ואביבי ,
אהבתי מאד צביקה