סיפור קטן ליום השואה
נו באמת גיחכו החברים תשעה דורות בארץ מה לך וליום השואה? ואכן בילדותי לא ידעתי כמעט כלום על יום זה, שמעתי קצת בבית הספר ואת הצפירה ולא הבנתי איך אני וחברי מאותו עם אנשים מרומניה , גרמניה , פולניה, צ'כיה ועוד,הגיעו עם סיפורים מוזרים כאלו, אנו כדרכם של ילדים התמזגנו ולא היה בנינו כול הבדל.כולם כבר דיברו עברית שוטפת הבעיות התחילו כאשר עברנו משכונת הדר חיפה לרחוב הגפן . גרנו בבית שהיה צמוד אליו בית תאום מרחק של שלוש מטר אחד מהשני, חדרי היה צמוד לחדרם של חנה ויעקב כול ערב הנפנו יד ללילה טוב ובוקר יציאה משותפת לבית הספר,גם חדרי ההורים הקבילו לחדרי משפחת פינקוביץ ויכולנו לראות הכול,אימא ובלה החליפו רשמים דרך המרפסות... אני אביבה ילדה עליזה שובבה,צחקנית, מתחילה פתאום להזות בלילות ,לפחות פעם בשבוע שבועיים שומעת צעקות אימה מתעוררת ורואה את השכן סותם לאישתו את הפה מנסה לסגור התריס ונדמה לי שקושר אותה עם הסדין, הצעקות נמשכות ואני צועקת אימא אימא אך קולי לא נישמע, בבוקר הכול כרגיל מנופפת אני לחברי ויוצאים יחד לבית הספר, החלטי להסתיר הדבר מההורים שלא יחשבו שהישתגעתי על אף שבכול ארוע כזה היה נידמה לי ששומעת אני תכונה מחדר ההורים, חדלתי לאכול ,לצחוק וגם ללמוד ושמרתי על שתיקה. גברת בלה אישה יפה, טובת לב וחכמה תמיד מכבדת אותי ושואלת שאלות ובעלה אף חביב ממנה, איך יכולה אני לחשוב עליהם מחשבות כאלו , מיד יעבירו אותי לעכו. יום אחד הגיע מורה זאב ניצול שואה בעצמו שלקח לו למטרה לספר לנו על השואה, הורי עזרו לו בקליטה בארץ והם הפכו חברים,הם סיפרו לו על השינוי שחל בי ואני מצאתי נחמה בבואי לביתו לשחק עם ביתם התינוקת שהייתה כבובה בעניי, יום אחד קרא לי המורה מחדרה של ביתו ואמר! אביבה רוצה אני לשוחח איתך, העברתי הילדה לאישתו ומיד עם כניסתי לחדר העבודה פרצתי בבכי סיפרתי לו על ההזיות אותן אני עוברת ואמרתי שאסור לי אפילו לשחק עם הילדה ואני לא רוצה שיקחו אותי לעכו! את לא משוגעת ליטף את ראשי קרא להורי ויחד סיפרו לי שגברת בלה היא ניצולת שואה ומדי פעם חווה את מה שעברה שםבגטו. מסתבר שכולם ידעו ורק מהילדים הסתירו , לקח לי הרבה זמן להרגע, הורי בנו לי חדר ממרפסת בכוון אחר של הבית וביקשו ממני לשמור הדבר בסוד, גם שחזרתי לעצמי לא סיפרתי לאיש, עד שעליתי לתיכון כתבתי בעיתון בית הספר "סיפור קטן ליום השואה". מתוך ספרי-חיפה העיר ומשפחתי אביבה ,ממן, יוספזון
סיפורי השואה שהגיעו אלינו הילדים בזמן אמת הילכו עלינו אמים. . גם אני זוכר את עצמי בתור ילד ששומע על השמדת היהודים בגטאות. הייתה לכך השפעה עצומה ביחוד שמידי פעם הופיע מטוס גרמני שבא להפציץ את תל אביב.