לשלם את המחיר

היו היה פעם מוזיאון יפה שניבנה כולו שיש בוהק .כל רצפתו רוצפה באריחי שיש יפים . ואילו במרכז האולם עמדו פסלי שיש מגולפים לתפארה. אנשים רבים באו מכל רחבי העולם כדי להיתבונן בפסלים היפים ולהעריץ אותם .לילה אחד החל אחד מאריחי השיש לדבר עם פסל השיש הסמוך אליו .היי פסל שיש אמר האריח .אני רוצה להגיד לך משהו .אתה יודע שזה ממש לא הוגן .שאנשים מכל קצווי עולם מגיעים לכאן .ודורכים עלי בדרכם אליך.להעריץ את יופייך זה ממש לא הוגן ! ענה לו פסל השיש . ידידי היקר .אריח השיש אתה זוכר את הימים בהם היינו שננו חלק מאותו גוש אבן באותה מערה ? כמובן שאני זוכר! עונה לו האריח .דווקא בגלל זה אני מרגיש כל כך נחות עכשיו .הרי שננו באנו מאותה מערה .ובכל זאת כל אחד מאתנו זוכה ליחס שונה אותך מעריצים .ועלי דורכים ! זה ממש לא הוגן ! המשיך הפסל . אם כך .אתה ודאי זוכר את היום בו הגיע האמן אל המערה .וניסה לחצוב אותך ולעבוד עליך בכליו.אבל אתא התנגדת ולא נכנעת למפסלת שבידו?.כן כמובן שאני זוכר ענה האריח שנאתי את האיש הזה.איך הוא יכול היה לפצוע אותי עם הכלים החדים האלה שלו .זה כל כך כאב . נכון אמר הפסל.הוא לא יכול לעבוד עליך כי אתה האריח לא הבין לאן הפסל חותר .נו . נכון . אז מה ?באותו הרגע הוא החליט לוותר עליך .ובמקום זה התחיל לעבוד עלי .אני ידעתי.שאחרי כל מאמציו .אני אצא משהו שונה ויחודי. ולא היתנגדתי שיעשה בי כרצונו .סבלתי בשקט את כל הכלים החדים שחרצו בגופי .כי ידעתי שהתוצאה תהיה שווה את היסורים . המממ...מלמל אריח השיש מתחיל להבין לאן חותר הפסל .ידידי אמר פסל השיש .לכל דבר בחיים יש מחיר .מאחר ואתה נכנעת והחלטת שלא לשלם אותו כבר בהתחלה .היום אתה לא יכול להאשים אף אחד חוץ מאשר את עצמיך עליך דורכים ואילו אותי מעריצים .אני שילמתי את המחיר . כמה כאב צריך לעבור בדרך להגשמה .כשכנגד העיניים עומדת המטרה הסופית? מסתבר שהרבה סיפור מתורגם
לא בהכרח.
מה היו אומרים על כך מנהלי המאבק החברתי
אביבה
ואפילו נהפך למוצג אמנותי מרהיב.
המשל נאה ויאה.
תודה לך.